מילון הראי"ה:אור ד' ממרומיו

היש העליון, הרוחניות והטוהר המעולה [עפ"י א"ק ג רפו].

אור ד'[עריכה]

הארת היש האמיתי וזיו החיים האלהיים [ע"א ד ט מז]. הקדושה השרשית העצמית, המצואה בפועל, הוד חיי הקודש, המרומם ונשא מכל שרעף ורעיון [עפ"י ע"ר א ט]. הנס המוחלט [ע"ר א מט]. טוב העליון [ע"ר א שעב, רפט]. אור ד' המהוה הישות - זרוע ד' אשר נגלתה, יסוד ההשתלמות הבלתי פוסקת [עפ"י א"ק ב תקל].

אור ד' וכבודו[עריכה]

אמיתת הרצון הכללי אשר בנשמת היקום כולו [שם ג לט].

אור ד'[עריכה]

- המגמה האלהית היותר ברורה ותהומית לאין חקר [פנק' ג שלא].

נשמת העולמים [קבצ' ב קנה].

שפעת החיים הנובעים ושוטפים ממקור חיי העולמים [קבצ' א רכג].

אור ד' בעולמו[עריכה]

אור השכינה, נשמת העולמים, הוד האידיאליות האלהית החיה בכל [א"ק ב שסח, א"ש יד ד]. אורו של משיח [א"ק ב תקסא].

אור ד'[עריכה]

- גאולה רוחנית עליונה, נהירה אל ד' ואל טובו [א' צא].

"אורן של ישראל", רוח ה' השורה על כלל־ישראל ותפארתם הכללית [ע"א א ד לג].

אור ד' אשר באומה[עריכה]

- השראת השכינה וקדושת התורה והמצוה [עפ"י ע"ר א קעג].

אור ד' בעולם[עריכה]

האמת והצדק של דעת הקודש [ע"ר א רו].

אור ד' וטובו[עריכה]

הטוב והצדק [ל"ה פרק כג]. אור ד' בארץ - התורה האמיתית והשכל הצלול והבהיר [אג' א קיז].

אור ד'[עריכה]

המוסר האלהי המתגלה בתורה, במסורת, בשכל וביושר [א"ק ג א]. המוסר האלהי [קובץ ג רי]. נועם הקודש [א"ק ב שי]. זיו אור החכמה והשגת האמת [פנ' ח].