מילון הראי"ה:אמון מוצנע (כינוי)

חביון עוז, סתר האור סתר עליון [ח"פ לב:]. הסודות שאם יתגלו אפשר להשיגם ואינם נעלמים מטבע ההשגה, אבל נעלמו בכונה מפני שאין העולם כדאי להם [מ"ש צט]. הצנעה (שבתורה) בכונה ורצון תכליתי כדי להעלים, מפני שאין האדם כדאי לדעת אותם הענינים אע"פ שהיה אפשר לו להשיגם אם נתגלו לו [שם צח]. נסתרות שהן מכוסות מצד הרצון העליון לכסותן בשביל תכלית תועלת וטובה הנצמחת מזה. תעלומות כאלה שמצד טבע שכל האדם הי' אפשר לו להשיגן כשיתגלו לו, אבל מצד רצון העליון נתעלמו ונתכסו, באשר יודע הוא ית' שיותר ישלים העדר הידיעה מהידיעה, בענין זה [שם צז]. "אמון מוצנע" - גדר בכללות התורה, מהצד העיוני שבה, שבאה בו הגניזה מצד דברים כאלה שאם אמנם היו באים בגילויים היו מובנים ג"כ, אבל אז היו מביאים הפסד לקצרי השכל, שלא היו יכולים להעמיד את היסוד המוסרי שלהם שהוא קרוב למעשה, ולדרכי הפעולות הנהוגות בעולם ושוק החיים, ע"פ אותם היסודות הצחים, ושע"כ היה מצב מוסרם מתמוטט, ע"כ יש בזה צורך של שמירה. <כמו שיש צורך בעצם עילוף הצניעות כדי להעמיד על נכון את היסוד המוסרי שבמין האדם שלא יתקלקל. דוגמת "ויהי אומן את הדסה" -> חינוך מסתיר ומשמר מפגיעה זרה ומזקת הבאה ע"י ההתגלות שאיננה ראויה, מפני חוסר ההכשר הנמצא במספר גדול מהמושפעים [פנק' ב קעט].