מילון הראי"ה:אמון רבתא (כינוי)

הצפונות (שבתורה) שאינן כלולות כלל עם מעשה המצות והחלקים הנגלים. הענין שהוא גדול יותר מערך המדה של "אמון פדגוג" והחלק המוצנע והמכוסה האחוז ודבוק בו [מ"ש צח]. גדר בכללות התורה, מהצד העיוני שבה, שבאה בו הגניזה מצד שבו עניינים רבי הערך, עד שאין העולם כדאי להם. מה שהוא יותר נשגב ויותר נעלה מערך העולם בכללו, שמצדו גנוזים הרבה עניני תורה, שיתגלו בעמל לחכמי לב ואנשי קודש הראויים לזה. ההשקפה העליונה והכללית הנוסדת על הכרת עצם גדולתם של עניני התורה וסודותיה האלהיים, אותם משערים רק יחידי סגולה. השקפה המתעלה ממדת הזמן והמקום, ומענייני העצם והמקרה, עד שאין שום מקרה בעולם שלא תוכל להשתמש בו להביע על ידו עומק חידותיה. ההשקפה הגבוהה והכללית המקפת בחוברת אחת וסקירה עליונה, את כל המעשים והמקרים היותר גדולים וכוללים והיותר קדושים וקדומים עד כל הדברים היותר פרטיים ויותר מאוחרים, יותר מורכבים ויותר קלים, שהם כולם רק ניצוצות מתפזרים לעין החיצון מאור אחד כולל ואדיר, המתאחד ביחידותו, ומתעצם בקדושתו, עד שהתיבות וההברות, העניינים והמשמעות מכל היקף היותר ארוך, ומכל הרכבה היותר מצורפת ורחוקה, מתפרטים להאיר זה על זה, ולהוסיף זה על ידי זה, תוספת אורה וציורי שכל ואמת, גדולה ותפארת [עפ"י פנק' ב קפ]. ע"ע אמונה, האמונה הרבה.