מילון הראי"ה:אמונה (עומק האמונה)

ערך זה עוסק באמונה (עומק האמונה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך אמונה (פירושונים).

להתדבק בבורא כל העולמים ב"ה, בכל סדרי המחשבה והמעשה, והוא גילוי הכח השלם (של האמונה) [מ"ר 488]. ע' במדור הכרה והשכלה והפכן, מחשבה, המחשבה היסודית.

אמונה[עריכה]

הידיעה־ההכרה הבהירה והמלאה בד' אלהים, מקור חיי כל עולמים, הממלאה את כל חדרי הנפש, הרוח והנשמה, הכליות והלב והגוף כולו, ואשר לפיכך הם כולם ממולאים מתוכה אהבה עליונה של דבקות חיונית לאבינו שבשמים, אשר מלך בטרם כל יצור נברא -ואחריו [נ"ה ט]. כח האמונה - ההכרה העליונה והדבקה באמתת צדיקו של עולם, עז מלכותו ומקור חיותו, אשר מראשית דרכו מאז ועד אחרית מופיעה המשכת כל המפעלים ושעשועי התולדה [שם יט]. מציאות נפשית פנימית של זיקת האדם, הנברא בצלם אלהים, אל מקורו, יוצרו, רבון־העולמים, שהיא ממלאה אותו כולו ומתוך־כך מתגלית בסידורי מעשיו ודורותיו היחידיים והצבוריים [ל"י ג קעז (מהדורת בית אל ב תג)]. כוונה העצמי של תפיסת־עולם־ואדם שלמה וכוללת, בטבעיותו הרוחנית והחיונית [עפ"י ל"י ב (מהדורת בית אל) תה].