מילון הראי"ה:ברכה
|
תוספת אור ויתרון [עפ"י א"ק ב תקלד]. תוספת חיים עצמיים מקוריים [עפ"י שם רצד]. תוספת מעלה, הופעה ועליה [ע"ר א ריז]. ההוספה התמידית במעלה [שם]. התוספת התדירית, בשפעת אור הקדש וחיי האמת [שם]. התוספת וההגדלה [שם סב]. שפעת חידוש ומקור חיים [ע"א ד ט ק]. שפעת חיים טובים, נעימים ורעננים [עפ"י א"ק ג קפח]. שפע החיים, העז והעצמה [ע"ר א ריד]. ע"ע מתברך. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "יחוד ברכה קדושה". ע"ע קדושה. ברכה - הברכה הכללית - הברכה הנכנסת בעומק הפנימי של החיים, ברכת שלום הפנימי שעל ידה ימצא האדם שהחיים המה טובים כשהם לעצמם, וממילא אין עמם מחסור כשהם מתמלאים עם הדרישות המעשיות [ע"א ג ב רכו]. ברכה - ברכה המושפעת מחסד אל עליון - האורות העליונים כשהם מופיעים על הנשמה, על נשמת הכלל ועל נשמת הפרט, המרחיבים את מהותה, מעצמים את הויתה, ומעלים אותה למרומי האושר הנצחי [עפ"י ע"ר א קנח]. ברכה - הברכה היסודית של העולם - ההתעלות התדירית של דעת ד', בגדלה, ביפעתה ובטהרתה [ע"ר א נ]. ע"ע מתברך. ע' ברוך.