מילון הראי"ה:דבר ד' (כינוי) (בדבר ד' שמים נעשו)

נהרי נחלי עדני קדש העליון [א' מב]. אור ד', הנס המוחלט, החופש העליון, שאזיקי הטבע, גבוליו ומצריו, כלא נחשבים נגדו [ע"ר א מט]. התוכן העליון של יסוד ההויה כולה [שם נד]. מקור ההארה, שאורה של תורה בשרשה יוצא משם, בתור אספקלריא המאירה [שם קסז]. מקור החיים והענוגים, מקור היש וההויה המשתלמת ביפעת יקרתה [שם יז]. מקור מקורות האושר, הצדק, החופש והתפארת [ע"א ד ט קיג]. הקודש בעצמו [מ"ר 490]. "בדבר ד' שמים נעשו" - שורש הבריאה ומקור התורה מן השמים^[1]כולל ג"כ השמים העליונים [אג' ד ריז]. "דבר ד'" - בחינת נבואה מנצח והוד [אג' ד ריז].

הערות שוליים[עריכה]