מילון הראי"ה:דין (מדת הדין האיתנה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
- ערך זה עוסק בדין (מדת הדין האיתנה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך דין (פירושונים).
הקו המחשבתי בהמצאת ההויה הנגלית שתהיה מפוארה כ"כ עד ההשתוות, בפעולה והופעה נאצלת, עם ההויה הגנוזה בסתר עליון [עפ"י ע"א ד ט קלז].
מדת הדין העליונה[עריכה]
אור האמת [ע"ר ב תפח]. תפיסת הבריאה מצד תוכן הרצון העליון, המתגלה לה בערכו העצמותי עד לחשבון צמצומה וגבוליותה [ב"ר שעח].
מדת הדין של מעלה בעוצם חזקה[עריכה]
האידיאליות המאירה שברעיון היצירה, הקודמת לכל עולמים, הדורשת את האור בתכלית בהירותו [ר"מ צה].
מדת הדין של מעלה[עריכה]
- הבינה העליונה, השדינים מתעוררים מצדה, כדי לבסם העולם ולשכללו [פנק' ג שדמ].
הדין הקדוש[עריכה]
התוכן האידיאלי של כל היקום טרם הבראותו [עפ"י שם לא]. ע' במדור זה, גבורה גנוזה. ושם, גבורות, הגבורות. ע' במדור מדתם ועניינם הרוחני של אישי התנ"ך, יצחק, מדתו של יצחק.