מילון הראי"ה:חטא

תוכן של חסרון [ע"ר א עז]. הפסד והורדה [ע"א ג ב נא]. חטא - הירידה המוסרית, מצד שעדיין לא בא השכלול האנושי לאותה המדרגה העליונה שאין החטא נמצא עמה [ע"א ד ה לו]. חטא - חסרון מוסרי בטבע הנפש ותכונת המדות הנוטות לאיזה כיעור וקלקול. פגם התכונה הנפשית [ע"ר א עז]. הפחיתות שבנפש [מ"א א ו (ע"ר ב קכב)]. מעמד הנפש שלא נשלמה בכל בכללותה [ע"א ד ה לו]. חטא - המובן הפשוט של החטא - השגגה [ע"ר א קכו]. ריקות הפעולה מתכנה הראוי [ע"ר ב קסב]. פעולה בלתי הוגנת המונחת ברוב בתועלת הבאה מצד סכלות [עפ"י ע"א ב 194]. ◊ קלקולו של כל חטא בא מתוך מעוט האור של הנשמה שלא האירה יפה בתוכיות החיים [ע"ר א קכו]. ע"ע עברה. ע"ע עוון. ע"ע פשע. ע"ע פושע. ע"ע הרהור חטא. ע"ע מחילה. ע' בנספחות, מדור מחקרים, מחילה סליחה וכפרה.