מילון הראי"ה:חרות

הרוח הנשאה שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שוים את ערכם [ע"ר ב רמה].

חרות עצמית[עריכה]

חרות הגוף מכל שעבוד זר, מכל שעבוד הכופה את צלם אלהים אשר באדם להיות משועבד לכל כח אשר הוא מוריד את ערכו, את תפארת גדולתו והדרת קדושתו, הנקנית ע"י חרותה של הנשמה, חרות הרוח מכל מה שהוא מטה אותה ממסילתה הישרה והאיתנה היצוקה במהותו העצמית [שם רמד־ה].

חירות אמיתית[עריכה]

- גאולה מכבלים עבדותיים [א"ק ג לה]. להתפתח על פי הטבע הפנימי בלא עירוב יסודות זרים המעיקים [ע"ר ב רפח]. מצב המתאים לנטיות הטבעיות שביצור ההוא, שיצאו אל הפועל השלם [עפ"י ע"א ג ה ז].

יסוד החירות[עריכה]

- החיים על פי הטבע הטהור בלא שום מעיק ומכריח, לא העקה חומרית, לא מוסרית, ולא שכלית [עפ"י ל"ה פרק מו].

עיקר החירות[עריכה]

התגלות הצביון הטהור של הנטיה הפנימית [שם].

חרות עליונה[עריכה]

שחרור הרצון, חפש האופי. התכונה היותר עליונה הראויה להיות מתממת את כל העולם באור החרות העליון [א"ק ג לה].

חרות גמורה[עריכה]

השתלמות שלטון רוח האדם על עצמו ועל העולם. "אי בעו צדיקי ברו עלמא"^[1][מ"ר 35־34].

חרות[עריכה]

התגלות התביעה הפנימית במציאות המעשית [שי' מועדים ב 129]. ע"ע חפש. ע"ע דרור. ר' עבדות. ר' "חרות עולם". ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.

הערות שוליים[עריכה]