מילון הראי"ה:יחוד עליון (כינוי)

יחוד האור האלהי במקורו, בעצמיות עצמיותו. הרעיון העליון, הנובע מיסוד ההכרה העליונה בגדולת אין סוף, המוציא את מעמק הברכה מקרב תוכיות הנשמה (המקורית), ברוך הוא, עד אשר בא לידי אותו האור הנאצל באצילות הטוהר, שמכוחו כבר ראויים הם עולמים להיות מתיצרים, מתוארים ומתנהלים. כל אותה האחדות המאירה, כל אותם העדנים מלאי החיים והעז, ברום קדשי קדשיהם, הרי הם בכלל היחוד העליון, שמע ישראל ד' אלהינו ד' אחד. הטל העליון שעשוע האחדות האין סופית [עפ"י א"ק ב תה־תו]. ע' במדור שמות כינויים ותארים אלהיים, יחיד. ושם, "אחד", (תאר כלפי מעלה). ע' במדור זה, יחוד תחתון.