מילון הראי"ה:כבוד (במובנו האלוהי)

ערך זה עוסק בכבוד (במובנו האלוהי). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך כבוד (פירושונים).

התגלות. משל לאדם מכובד המופיע בחברה. התגלות אלוהים בנבראים התחתונים, בריאת האדם בצלם אלהים [עפ"י שי' כי תבוא , סדרה ב, תשל"ד 7]. כבוד - כבוד עליון - אמיתת הופעת אלהים אמת [ע"ר א רז]. היצירה המעשית בכל צדדיה שתשתלם <(שתנאי לכך הוא ש)רוח האדם החפשי ישתלם במעז ההשלמה היותר טובה ומושלמת שבו, שהוא כח הבחירה בתכלית הטוב, על ידי כח עצמי בטוח ונצחי> [קבצ' א קכט]. כבוד - "שהכל ברא לכבודו"^[1]- לתכלית נשגבה כ"כ שהוא כבוד לו ית' על מה שבראם [מ"ש שנ (ה' קעה)]. למטרה היותר טובה קדושה ומפוארה. המגמה הכללית המקודשת שהיא נזר הבריאה כתרה ועטרתה [עפ"י ע"א ד יב כח]. השלימות הגמורה שתמצא בברואים לכ"א לפי מה שיוכל לקבל ולהתעלות [שם א ה קב].

"כולו אומר כבוד"[עריכה]

^[2]- כולו תכליתי, כולו אורה עונג ושמחה [ע"א ד ד ה].

"כבודו", הכבוד האלהי[עריכה]

האלהות הכללית, המובעת מכל היקום כולו בסידורו ותדיריותו [ע"ר א רו].

כבודו[עריכה]

אור אלהותו והשגחתו, ודעת שמו יתברך [ל"ה פרק יד1].

כבוד אלהים[עריכה]

גילוי הערך הכללי של תוכן הקדושה האלהית [ל"י ב מב]. הכבוד העליון האמיתי, גילוי ערך ההויה, העצמיי האמתי, בבחינת שכל הנמצאים אינם אלא מאמיתת המצאו [א"ל קיג].

הערות שוליים[עריכה]