מילון הראי"ה:לבו דואג בקרבו (כינוי)

(דואג) בחרדה גדולה על מעוט שלמותו ועומק נפילתו [א"ש ח טז]. שרויה בלבו תדיר ואי אפשר לה לזוז מרוחו הדאגה 'כיצד מטהרים את הלב'. בכל פנותיו שהוא פונה, מוכרח הוא לדאוג כיצד יעשה לטהר את לבו מכל עקמומיות, מכל משאות שוא ומדוחי תוהו, כיצד יפטר מטומאת השקר והזדון הלֹפפת אותו תמיד [עפ"י פנק' ב רה]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "מרי דחושבנא".