◊ עת שהטבעים החמריים מתגברים בעולם, עת שאור הנשמה האצילי נדעך מעט, מפני הגסות הפרושה על האדם ועל החי [ע"ר א קכב]. ◊ עוה"ז, או עת חשכת אור החכמה [פנק' ג כו]. ◊ מתיחד הלילה - בבדידותו האישית המיוחדת של כל אחד ואחד [ע"ר א קעב]. ע"ע יום.