מילון הראי"ה:נחש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
(בעל החיים) העומד ברום מעלת החיים מצד תכונת היצירה, זולת החטא הראשון שהוריד את ערכו [ע"א ד ח ג]. ◊ אינו מכוון כי אם לנטיית הנשיכה לבד [ע"ט כא (קובץ ב נג)]. ◊ אין חייו תלויים הרבה במרכזו <וכל חתיכה מפרכסת לכל הפחות עד בא השמש> [קבצים א צו]. ◊ הנטיה הגופנית חיה בו בכל תוקף, בלי מעצור, בנטיית הרשע המוחלט נגד הצדק [עפ"י ע"א ד ח לז]. ע' במדור זה, חזיר. ושם, דגים.