מילון הראי"ה:נס כללי (נס בתוך נס)
|
נס כפול, נס להתנוסס, העוקר את כל ההגבלות של כל חק שבטבע הנסתר ושבטבע הגלוי [עפ"י ע"א ד יא יח]. נס - נס מוחלט - אור ד' המתעלה מעל כל מסגרת של כח טבע מצומצם, ומרכז ע"י גדולתו את כל מהות החיים וכל יסוד השאיפות להנצח וההוד העליון [עפ"י ע"ר א מט]. הלמעלה מהטבעיות, אור ד' הרחב והחפשי [אג' ג נט].
יסוד הנס באצילותו העליונה[עריכה]
הכח המעמיד את כל ההויה הרוחנית והחומרית לא בתכונה של קישורי סיבות ומסובבים כי אם ישר בדבר ד' יוצר כל [ע"א ד יב ו (מא"ה ב קלב)].
נס[עריכה]
הכח המנצח את כל מסיבות הטבע. עטרת הטבע, חייו ונשמתו הפנימית, האוצר האידיאלי שלו [עפ"י ע"ר א מט, א"ק ד תקד (א"א 73)]. פנימיות הטבע. הנהגה שעל פי תכלית המשפט והיושר האמיתי, שגלוי רק לפניו יתברך שמו [ח"פ כו.].
עולם הנס[עריכה]
העולם העליון, הופעת השליטה הנשמתית [עפ"י א' כז־ח]. ע"ע טבע, עולם הטבע. ע' בנספחות, מדור מחקרים, הנהגת הטבע והנהגה הנסיית. ע"ע טבע הניסי, הטבע הניסי. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, תנאי התנה הקב"ה עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו'. נס - יסוד הנסים המתגלים ברצון ד' - השכל העליון, האלהי, המאיר להדמיון. כל ההויה המתוארת בחוקיה אינה כי אם לפי הדמיון שלנו, שרק אור השכל של חכמה תתאה מאיר בו, להיות חקי הטבע מסודרים על ידו, ואור השכל העליון שולט הוא על הדמיון ומבטלו, ובתוך ארג זה נעשו הנסים [עפ"י א"ק א רלב]. נס - הנסים והנפלאות שביציאת מצרים - ע"ע יציאת מצרים.