מילון הראי"ה:עבודת ה' הטהורה (יסודה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ההטבעה באדם את החפץ הפנימי להיות תמיד הולך ומשתלם ולהכיר באמת שתכלית ההצלחה היא רק בהיות האדם תמיד קשור בחפץ של הוספת שלימות. <כי הלא תכלית החיים היא קרבת אלוהות והוא ית' אין סוף לשלמותו, ע"כ כל מעלת האדם היא שבכל עת יוסיף מעלה בקרבתו אל השם ית' - וזאת השאיפה אין לה תכלית ולעולם לא יוכל האדם לומר בזה די, כי כל מעלה שיעלה בשלמות האמיתית תעוררהו לדעת איך לקנות עוד כמה מעלות הסמוכות לה - ומתוך השאיפה של עבודת־ד' יכיר שאין תכלית ההצלחה להאדם לומר שהשיג כל השלמות הראויה לו להשיגה כ"א שהוא תמיד שוקק להוסיף שלמות. ע"כ יוסיף באמת העובד האמיתי מעלות יקרות דבר יום ביומו, ובזה האדם מתרומם לתכליתו האמיתית>[1][ע"א א ה מג].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ע"ע ש"ק, קובץ ח לו. ושם, קובץ ד ס. א"ק ג פט. פנ' כא.