מילון הראי"ה:פעור

הטומאה היותר כעורה, הכוללת את כל יסוד ע"ז, וכל הע"ז שבעולם היא רק ענף שלה [עפ"י קובץ ח קלב]. היותר גסה וכעורה שבאמונות של עובדי עבודה זרה [פנק' א קל]. התכונה האלילית השורשית, שגשמה בחיים את שלילת ההדמות של המושגים היחושיים בענין האלהות עד ההבעה של הבזיון במקום כבוד, מפני שאין שום ערך למושגי הכבוד שלנו כלפי מעלה, וכל הבעה היא שוה בערך הבלתי מעורך כזה. אבל המה כשלו ונפלו בבור שאון, שהפשיטו מהאדם את כבודו, והורידוהו למעמקי הגסות [פנק' א תסב]. ראש תועבת קליפת לקיחת מזון החיצונים להתגבר ע"י יצר לב האדם [עפ"י פנק' ג עד]. ע' במדור מקומות וארצות, "בית פעור". ע"ע פעור, התמצית הגנוזה בפעור, שבשביל כך קבורתו של משה היא ממולו.