מילון הראי"ה:רוח האמונה

האספקלריא שמתוכה תראינה באופן הקרוב למעשה והליכות החיים, כל התיאוריות הנכללות באורח אצילות ברוח האלהי העליון, וברוח מוסר המוחלט, המתגלה במכוני הדתות, לפי חלוקי האופיים המיוחדים שלהן [עפ"י מ"ר 21, 102].

הנטיה הדתית[עריכה]

הנטיה החפצה להתקדש בכל תכסיסי מעשים ומנהגים קדושים, הממולאה ביחש אלהי ומוסר אלהי ע"י השפעה קיבוצית המתהוה ע"י כח נשגב של אדם עליון המתנשא ממעל לכל העם כולו והמרומם אותם אל האלהים בכחו הרוחני העליון השופע מבהירות העליוניות של הנטיה־האלהית, והנטיה האנוכית העליונה העומדת על גבה בצירוף הנטיה־הלאומית. הצד האמוני, של הרבות דעת האמונה והרגשתה, התגלות תמציתה העליון המכוון מהוייתה, וזיכוך הלב הבא ע"י חיזוקה ואומץ הופעתה [עפ"י ב"ר שכו־ז]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, ארבע רוחות. ע"ע רוח הלאומי. ע"ע דת. ע"ע דת, רגש דת.