מילון הראי"ה:שכינה (גילוי שכינה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
- ערך זה עוסק בשכינה (גילוי שכינה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך שכינה (פירושונים).
צורת החיים הכללית הנאדרה בקודש של אל אלהי ישראל בהופעתו על עם קדשו [ע"א ד ט נג]. זרם ההויה האלקית. כמו שיש זרם חיוני בדומם, צומח, חי, כן יש זרם אלקי באדם. זהו הבדל לא כמותי פרטי מקרי, זהו הבדל איכותי סוגי עצמי. הזרם הבא אל האדם הוא הבא מצד הבריאה הראשונה, הכונה הראשונה, וזהו שאנחנו קוראים אלקי בעצם, (זוהי) ההשגה הזורמת לעם ישראל [נ"א ה 31]. תבנית כל בשלמותה, שיגלה ויראה הקודש המוחלט בשלל צבעיו, והארץ תמלא דעה את ד', אל אמת, והכל יקדישו את הקודש המוחלט [פנק' ג שמא]. ◊ גלוי שכינה ההולכת ומתגלה - (מתבטאת ב)דעה ההולכת ומתעמקת, (ב)אנושיות המתעלה, (ב)צביונים החצוניים שברעיון המתטשטשים [עפ"י פנק' ב ר]. ע' במדור זה, השראת השכינה. ע"ע חילוני, נשמה חילונית.