מילון הראי"ה:שלום (האידיאל של השלום)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השכלול העליון החובק כל עולמי עד, המאחד את כל היש לכלל הויה אחת אדירה אצילית ונשגבה, כעצת תמים דעים אלוה נורא הוד [ע"ר א סה]. שלום - ההתאמה הגמורה בתוכן ההכרות והתאגדותן ההרמונית, והתאחדותן של כל התביעות המוסריות המתכנסות בלבו של כל יצור, והכוללות את כל הקבוצות החברתיות, והמאחדות את כל העולמים [עפ"י א"ק א יב]. הטוב הנערך מחבור כל גוני החיים [ע"ר א שמא].

השלום הפנימי[עריכה]

התאמתן של הידיעות, ההרגשות והציורים השונים זה עם זה, עד שכולם עומדים בצורה אורגנית וחטיבה משוכללה, שכל חלק משלים את החלק השני, ואין פרץ ואין צוחה ברחובותיהם [עפ"י שם יג, יד]. המצב של ההתאחדות הבא מקיבוץ כחות ודעות נפזרות [ע"ר א שלא]. צביונו של עולם, המגלה שכל רבויי הדעות והרצונות כולם פונים לתכלית אחת, וכל המעשים מתקבצים בו להביא לגילוי אור כבודו ית' ע"פ הדרכים שחקק הוא ית' [שם רנח].

הוד השלום האלהי[עריכה]

- המצב האיתן ששום כח טוב, גם הקטן שבקטנים, לא יצר את משנהו, ומכל שכן את הקודם לו בערך ובמעלה, כ"א יעמוד על ימינו לסעדו ולחזקו [שם ב רנח].

קול השלום[עריכה]

- הקול ההרמוני, המאחד, הקול התובע מהכל התאמה, כיוון והשתוות, הקול המעלה והמישר [עפ"י א"ק ד תצג].

שלום[עריכה]

ההתאמה של העולם החיצוני הכללי כולו עם העולם הפרטי הפנימי [ע"א ג א יג].

יסוד השלום[עריכה]

שיהיה מגמת הפנים של כל רצון פרטי הנמצא במציאות משתוה עם החפץ הכללי, שנובע מהתכלית הכללית של כל המציאות כולה [שם שם].

שימת שלום[עריכה]

התאחדות כל החלקים לטוב ולקדושה [מ"ש נב].

ברכת השלום[עריכה]

שיווי המשקל של הכחות כולם, החומריים והרוחניים [ע"ר ב רצד]. ◊ השלום - מכליל את כל המחשבות הפזורות לרעיון נשגב ועשיר אחד, נורא בהודו ומלא חיים עזיזים בתכנו [א"ק א קיח]. ע' במדור מלאכים ושדים, מלאכי השלום בעולם.