מילון הראי"ה:תנך

קול אלהים חיים המתפרט בתורה, נבואה ורוח הקודש [עפ"י א"ת א ד]. ספר הספרים, הספר הנצחי, שבו קבועה כל עצמיותנו ובו משתקפים חיינו בכל בהירותם המקורית [מ"ר 249]. ספר האוצר הכללי ששם כל הגיוני־קדשנו נחיתים [עפ"י ע"ר ב ד]. ◊ ספר הספרים שפעולתו על הרוח האנושי, לרוממו מהשפלות הפראית, התחילה מעת הופעתו האלקית, ואינה פוסקת במהלך כל הדורות. אין לנו תרבות מתוקנת ברוב העולם התרבותי, באין לה צינור יונק מאותו המקור הנשגב והמקודש. כל מה שהמקרא של התנ"ך מתפשט יותר, הרוח האנושי והלך ומאיר יותר, ויוצא הוא בצעדים, אמנם איטיים, מידי גסות הפראות לידי העדינות האצילית. וזהו אור אלקים המאיר את המחשכים שבאנושיות להשיבה באחריתה לאור החיים האמיתיים [פנק' א תקמד]. ע' במדור זה, ספר ד'. ושם, זוהר, ספר הזוהר. ושם, תלמוד, התלמוד ביחוד הבבלי.