מיקרופדיה תלמודית:אדומי

הגדרה^[1] - פסול קהל של בני אדום.

סיכום תמציתי

איסור חיתון באדומי

האיסור ומקורו

אדומי אסור לבוא בקהל ישראל עד דור שלישי (משנה יבמות עו ב), שנאמר: לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא וגו', בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' (דברים כג ח-ט).

מנין הדורות מתחיל מהאדומי הראשון שנתגייר (יבמות עח א), שהוא ובנו אסורים לבוא בקהל ישראל ובן בנו מותר.

איסור זה הוא איסור עשה (כתובות ל א), לפי שלמדנוהו מכלל מה שאמרה תורה דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם, והוא לאו הבא מכלל עשה (ירושלמי יבמות ח ב; רש"י כתובות שם ד"ה חייבי, ויבמות מט א ד"ה חייבי; סמ"ג לאוין קטז), ולכן העובר עליו אינו לוקה ככל לאו הבא מכלל עשה(ראה ערכו).

בנות אדום

נחלקו תנאים אם גם בנות אדום אסורות: חכמים אוסרים (ספרי תצא קיח; משנה יבמות עו ב. טעמם מבואר בדברי ר' יהודה שם עז ב), ור' שמעון מתיר (ספרי שם; משנה וגמרא יבמות עו ב ועז ב). הלכה כחכמים (רמב"ם איסורי ביאה יב יט; טור שו"ע אבן העזר ד ג ; שו"ע אבן העזר ד ג)^[2].

ספק אדומי

יש מי שכתב שגם ספק אדומי אסור לבוא בקהל (אבני מילואים ה ס"ק כז, על פי ראב"ד וריטב"א). ויש שנתנו טעם לאיסור, מפני שהתורה אמרה דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם, וכלל הוא שהתורה לא דיברה אלא בודאי, ולכן רק שלישי ודאי הותר, אבל ספיקו אסור (מנחת חינוך תקסג ו).

איסור הרחקת דור שלישי

אסור מן התורה להרחיק דור שלישי מלבוא בקהל ה', שנאמר לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא (דברים שם).

האיסור נמנה במנין המצוות (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה נד; סמ"ג לאוין קטו; חינוך תקסג). אבל אין בזה ציווי להתחתן עם האדומים, אלא שאין לנהוג בזה איסור (חינוך תקסד), ומי שנמנע מלהתחתן עמהם אפילו אחר שני דורות מפני שהוא שונאם וכדומה, עובר על לאו זה, אבל אין לוקים עליו, לפי שאין בו מעשה (חינוך תקסג).

מנין הדורות

כל לידה היא דור

מנין הדורות תלוי בלידה (יבמות עח א), שכל לידה נחשבת כדור אחד (רש"י שם ד"ה כתב). לפיכך אדומית מעוברת שנתגיירה וילדה, בנה שני (רש"י שם, ראה שם מה החידוש בזה; רמב"ם איסורי ביאה יט כ; שו"ע אהע"ז ד ד)^[3].

שני שנשא ראשונה וראשון שנשא שניה

אדומי שני שנשא אדומית ראשונה, נחלקו אמוראים:

• יש אומרים שהולד הוא שלישי, שהולך אחר האב (רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן בדין מצרי, יבמות עח א), ולפי זה אדומי ראשון שנשא אדומית שניה הולד שני.

• ויש אומרים שהולד שני, שהרי הכתוב תלאן בלידה (רב דימי בשם רבי יוחנן שם).

ונחלקו בפירושו, וכיוצא מכך בדעתו באדומי ראשון שנשא שניה:

• יש מפרשים שלידה היא מאב ואם, ולכן צריך שיהיה שלישי מאביו ומאמו, ולפי זה הוא הדין בראשון שנשא שניה (מגיד משנה איסורי ביאה יט כ לדעת הרמב"ם)^[4].

• ויש מפרשים שהולכים רק אחר האם, ולפיכך כשהאם שניה הדין שונה והולד שלישי (רש"י יבמות עח א ד"ה בלידה; מגיד משנה בשם רמב"ן; טור אהע"ז ד, ובשו"ע שם ו הביא ב' הדעות בלי הכרעה).

• ויש שפירשו שנאמרה דעה נוספת, שהולד לעולם רק שני, לפי שבאומות שנתגיירו הולכים אחר הפגום שבשניהם (רבינא בשם רבי יוחנן יבמות עח ב, לפי הגר"א אהע"ז ד ס"ק יג, בדעת הרמב"ם).

יחסו לפני שנתגייר

ולד הנולד להם מישראלים

אדומי ואדומית לפני שנתגיירו הרי הם ככל האומות:

• בא אדומי על בת ישראל, הולד כשר (טור ושו"ע אהע"ז ד ה על פי יבמות מה ב).

• בא ישראל על אדומית, הולד כמותה (ראה קדושין סו ב; טור ושו"ע שם).

יש מי שהסתפק אם 'הולד כמותה' פירושו שהוא נכרי, אבל אין עליו שם אדומי, וכשנתגייר מותר מיד, או שיש על הולד אף שם האומה של האם, והוא אדומי (צפנת פענח מהדורה תנינא עמ' 162).

ולד הנולד להם מאומות אחרות

אדומית שנישאת לעמוני שאיסורו איסור עולם מלבוא בקהל ישראל, הולד עמוני, ולפיכך אם זכר הוא, אסור לבוא בקהל לעולם, ואם נקבה היא מותרת מיד, כדיני עמוני(ראה ערכו).

וכן אדומי שנשא עמונית המותרת לבוא בקהל ישראל, הולד אדומי, לפי שבאומות לפני שנתגיירו הולכים אחר האב (יבמות עח ב; ירושלמי ח ג; רמב"ם אסורי ביאה יב כא; טור ושו"ע אהע"ז ד ז, במצרי^[5]).

יחסו לאחר שנתגייר

אדומי ואדומית שנתגיירו, הולכים בולדותיהם אחר הפגום שבהוריהם. כמה אופנים לזה:

• גר עמוני שנשא אדומית שנתגיירה, וילדה זכר - הולד עמוני, שהרי עמוני פגום יותר מאדומי, שאסור לבוא בקהל לעולם.

• ילדה נקבה – הרי היא אדומית, שאדומית פגומה יותר שאסורה עד דור שלישי, והעמונית מותרת לבוא מיד בישראל.

• גר אדומי שנשא גיורת עמונית, שהיא כשאר הגיורות הכשרות לבוא בקהל, הולד הולך אחר אביו והוא אדומי, שהוא הפגום (יבמות עח ב, במצרי; רמב"ם איסורי ביאה יב כא; טור ושו"ע אבן העזר ד ח).

• גר אדומי שנשא בת ישראל, או אדומית גיורת שנישאת לישראל, הולד אדומי (טור ושו"ע אבן העזר ד ו).

• גר אדומי שנשא גויה עמונית הולד כמותה, הזכר עמוני והבת מותרת כשתתגייר (טור ורמ"א אהע"ז ד ז במצרי, כגירסת החלקת מחוקק סק"ד, והגר"א ס"ק טו, שלא כגירסת הב"ח שגרס 'והבת מצרית').

• גר אדומי שנשא אדומית שנתגיירה, אף אם אחד מהם אדומי ראשון והשני אדומי שני, יש הסוברים שאין הולד אדומי שלישי אלא שני, שהולך אחר הפגום שבהם (ראה לעיל "במנין הדורות").

המותרים באדומי

פסולי קהל

כל המותרים בפסולי קהל, מותרים גם באדומי לפני דור שלישי, כגון הגרים המותרים בפסולי קהל (ראה ערך גר), וכן הממזרים, שכל פסולי קהל מותרים לבוא זה בזה (מנחת חינוך תקסא ותקסג, על פי קדושין עד ב)^[6].

אדומי שלישי

אדומי שלישי, נחלקו ראשונים: יש אומרים שאסור באדומית שניה, שהרי הוא כישראל גמור (רש"י יבמות פד ב ד"ה נסיב); ויש אומרים שמותר גם באדומית ראשונה, שדינו ככל גר שמותר בפסולי קהל (תוספות שם ד"ה אי).

בענין פסול כהונה של אשתו וזרעו של אדומי בגיותו ובגירותו, ראה ערך פסולי כהונה.

אדומי בזמן הזה

האומות נתערבו

מאז שעלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות וערבן אלו באלו והגלה אותן ממקומן, האדומים הנמצאים כיום בארץ אדום אנשים אחרים הם, והואיל ונתערבו האומות האסורות בכל אומות העולם המותרות, הותרו כולן, שכל הבא להתגייר חזקתו שבא מן הרוב, לפיכך כל גר בזמן הזה מותר לבוא בקהל מיד (רמב"ם איסורי ביאה יב כה, על פי תוספתא קדושין ה ו)^[7].

אבל יש מן הראשונים מסתפקים באדומים אם הותרו מבלבולו של סנחריב, לפי שאפשר שהם נשארו במקומם ואסורים (יראים השלם מג).

גרים מארצות רומי

יש מי שמחמיר גם בזמן הזה להשיא אשה ישראלית לגר מארץ איטליה ומארצות שסביבות רומי עד דור שלישי, לפי שבאים לדעתו מזרע אדום (שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א מו).

הערות שוליים