מיקרופדיה תלמודית:אמהות
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - אמהות האומה, שרה רבקה רחל ולאה
אין קורים אמהות אלא לארבע (ברכות טז ב; שמחות א יד), שהן חשובות להיקרא אמהות לכל ישראל (עי' ברכות שם, ורשב"א שם, בשם רב האי), ואפילו רחל ולאה, שאין כל ישראל מזרען, כל אחת מהן חשובה להיקרא אם לכל ישראל, אבל בלהה וזלפה אינן חשובות להיקרא אמהות בישראל (פירוש רב האי גאון באוצר הגאונים לברכות פירושים עמ' 22).
נחלקו ראשונים בפירושו של איסור זה:
- יש מפרשים שאין אומרים על אשה שמתה בהספדה לשבחה אלא שהיא בת שרה רבקה רחל ולאה (אור זרוע ח"א סי' קו, בשם רבנו חננאל).
- יש מפרשים שאין מזכירים זכות אמהות אלא לארבע (שם).
- יש מפרשים שכל אחד ואחד מישראל אומר אמנו שרה אמנו רבקה אמנו רחל אמנו לאה, ואינו אומר אמנו בלהה אמנו זלפה, וכל שכן נשים אחרות (רב האי גאון באוצר הגאונים שם).
אין קורים אמא פלונית כשמספידים על אשה שמתה אלא אם כן באה מארבע האמהות (ראה רב האי גאון שם).
אין אומרים על אשה בהספדה שהיא בת אמהות אלא אם כן באה מארבע אמהות (ראה רב האי גאון שם).
שני הפירושים האחרונים נדחו, שאם כן אין קורים אמא פלונית או בת אמהות ל"רבות ועצומות בישראל", כל שבאה משבטים מבלהה וזלפה, וזה לא יתכן (רב האי גאון שם).
דרך ספור דברים מותר לומר אמהות על נשים אחרות, כמו שאמרו על נשותיהן של יוצאי מצרים: "מצינו באמהות שטבלו ולא מלו" (יבמות מו א), ודוקא דרך תפלה אסור (ריטב"א יבמות שם)[2].
אף על פי שנאמר: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ (בראשית יז טו), מכל מקום אין בזה איסור לאו, כדרך שיש לאו על הקורא לאברהם אברם (ראה ערך אבות (א)), לפי שלאברהם בלבד הוא שאמר הקדוש ברוך הוא שלא יקרא את שמה שרי (ברכות יג א)[3].