ספק טומאה צפה על פני המים, טהור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
שרץ (ויש אומרים אף טומאה אחרת) שצף על פני המים, בין שהיו המים מונחים בתוך כלים ובין שהיו המים על גבי הקרקע, ולאחר שהכניס אדם את ידו או את גופו לתוך המים התעורר ספק אם הוא נגע בשרץ - ספקו טהור[1]; ואפילו אם אין במים מקום אלא בשביל האדם והשרץ, וקרוב לודאי שנגע בו, מכל מקום הוא טהור, עד שידע בוודאות שנגע בו.ויש אומרים, כי אף על פי שודאי נגע בשרץ, מכל מקום הוא טהור כל זמן שלא ראה שנגע בו.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בגמרא נזיר (סד, א) מבואר, כי למדים זאת ממה שנאמר (ויקרא יא, כט): "וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ"; ממה שנאמר: "בשרץ השורץ" משמע: בכל מקום שהוא שורץ, ואפילו על פני המים - טמא, וממה שנאמר: "על הארץ" משמע, שאינו טמא אלא כשהוא מונח על הארץ ולא כשהוא צף - הא כיצד? אלא: "ודאי מגעו טמא בכל מקום, ספק מגעו (כגון, בזמן שנמצא צף על פני המים) - טהור". ויש אומרים, שאין זה אלא אסמכתא בלבד, שכן במשנה טהרות (פ"ד מ"ז) שנינו: "אלו ספקות שטהרו חכמים: ספק טומאה צפה על פני המים" (תוספות יום טוב שם).