פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ה א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ה א באופן טבעי, חכם(אדם גדול בתורה) שונה משאר כל האנשים בדעותיו וחכמתו. וכמו שהוא שונה משאר האנשים בדברים האלו הוא גם צריך להיות שונה מהם במעשים היום יומים שלו: באכילתו, בשתייתו(שתיית יין), בעילתו, בעשיית צרכיו, בדיבורו, בהליכתו,בבגדים שהוא לובש ובצורה שהוא לובש אותם, ובדרך שבה הוא מתכנן את התנהלותו בחיים, ובמסחרו. את כל המעשים האלה החכם צריך לעשות בצורה נאה ומתוקנת. כך: כאשר הוא אוכל לא יאכל כל מאכל שגורם לו להנאה אלא יאכל רק מאכלים טובים לבריאותו, וגם מהמאכל הזה לא יאכל יותר מידי-כשהוא לא באמת צריך לאכול ובכול זאת אוכל. ולא ירגיל את עצמו לאכול ככול יכולתו ולמלא את כל המקום בבטנו-כמו אנשים אחרים שאוכלים עד שכבר לא יכולים להכיל עוד אוכל בגופם. ועל אנשים אלו דרשו חכמים את הפסוק "וזריתי פרש על פניכם"

1. הפניה מלאכי ב ג

ואמרו שהכוונה בפסוק לאנשים שכל חייהם אוכלים כמות גדולה כמו שרגילים לאכול בחגים. ובאכילה הזו האנשים האלה אומרים, שבעצם כל העניין שלנו הוא רק בעולם הזה, ואין דברים אחרים חוץ מתענוגות הגוף- אכול ושתה כי מחר נמות. ועל אנשים אלו אמר הכתוב "כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום"

1. הפניה ישעיהו כח ח

. בניגוד לאנשים. אלא יאכל רק מעט, תבשיל אחד או שניים ויאכל כמות שמספיקה לתת לו כוח ולא יותר. כמו שאמר שלמה "צדיק אוכל לשובע נפשו"

1. הפניה משלי יג כה

(נפשו-חיו, אין הכוונה שיאכל עד שישבע לגמרי שראינו מקודם שאוכל עד כדי רבע משביעתו אלא הכוונה שיאכל כמה שצריך כדי שיוכל להמשיך לפעול).