פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ה יא
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ה יא דרכם של אנשים חכמים היא לקבוע לעצמם בראשית דרכם מלאכה שמפרנסת אותם, ואחרי זה יקנו לעצמם בית מגורים, ורק אחרי שכבר יש להם יכולת להחזיק משפחה -בכך שיש להם בית ומלאכה בשביל זה-יתחתנו. כמו שהפסוק אומר "מי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו...אשר בנה בית חדש...אשר ארש אישה" (הפסוק מצוטט בסדר שונה מסידרו בתורה כדי להדגיש שמציאת פרנסה קודמת לשאר הדברים), בדרך זו אדם יוצר לעצמו בסיס כלכלי להחזיק משפחה ולא יגיע לחובות ולנפילה. אבל הטיפשים מתחילים קודם כול בחתונה ואחרי זה מנסים למצוא בית (לא בטוח שיצליח לקנות שהרי אין לו עבודה שמכניסה לו כסף) ורק בסוף ימהם מתחילים לחפש עבודה. וכך אומר הפסוק בקללות: "אשה תארש בית תבנה כרם תיטע" כלומר המעשים שתעשה יהיו בסר ההפוך מהסדר שמביא את האדם להצלחה-בשביל שתפסיד, מכאן רואים שהסדר להצליח הוא מציאת מלאכה, בנית בית, נשיאת אשה. ובברכה כבר נאמר : "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל, וה' עמו" כלומר מתוך זה שדוד השכיל לנהל את חיו בחוכמה ובדרך ה' ה' היה עמו ועזר לו.