פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה א ז
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה א ז הקדוש ברוך הוא, הוא אחד לא שניים או יותר אלא אחד, ואין עוד דבר בעולם שנחשב באמת ל"אחד" חוץ מהקדוש ברוך הוא שהוא היחידי שבאמת "אחד". לא אחד כמו אחדות של מין שכולל בתוכו הרבה פרטים (למשל בתוך מחלקת היונקים יש הרבה משפחות וגם בתוך המשפחות יש הרבה מינים וכן הלאה וגם באותו סוג יש הרבה פרטים, בתוך "בני האדם" למשל יש הרבה אנשים שונים, ויחודו של הקדוש ברוך הוא הוא הרבה יותר אחדותי מאחדות זו) וגם לא אחד כמו אחדות של גוף (שהרי גם בגוף יש חלוקה לאברים וכ'), אלא יחוד גמור ששום דוגמה שמובאת מהעולם הזה לא יכולה להסביר כיוון שאין בנמצא אחדות כמו אחדותו. הנמצאים הדומים אחד לשני במהות נפרדים אחד מהשני רק בתכונותיהם החומריות-בגופם. כלומר מה שיוצר את ההבדל בין דברים שווים זה הגוף. ולכל גוף יש קץ וסוף וכיוון שכך יש גם לכוח הגוף סוף. הואיל והקדוש ברוך דואג תמיד לזה שהכוכבים וגרמי השמים יסתובבו תמיד בלי סוף, יוצא שאינו גוף שאם היה גוף היה כוחו כלה וסיבוב גלגל השמים היה פוסק, והואיל ואינו גוף יוצא שהוא אחד כי אי אפשר שיהיה שניים אותו דבר ללא גוף שיצור את ההבדל בינהם והואיל ואין גוף גם אין הבדל וחלוקה אם כך יוצא שה' הוא אחד. וידיעת העובדה הזו שה' אחד היא מצוות עשה מהתורה שנאמר "ה' אלוקינו ה' אחד".