פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ה ב
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ה ב כל מה שאמרנו בהלכה הקודמת שאסור לאדם למות על קיום מצוות התורה זה על כל המצוות חוץ משלוש עברות שעליהם אסור לאדם לעבור בשום פנים ואופן גם אם זה יוביל למותו, ואלו הם שלושת העברות: עבודה זרה, ביאה על אחת מאיסורי עריות האמורים בתורה, רצח. וגם על שאר המצוות יש סייג מתי הוא צריך לעבור ולא למות, שכל מה שאמרנו שבשאר המצוות יעבור על העברה בשביל שלא יהרו אותו זה רק כאשר הגוי שמכריח אותו לעשות את העברה רוצה שהיהודי יעבור על העברה בשביל הרווח האישי שלו, למשל כאשר הוא מכריח יהודי לבנות לו בית או לבשל לו בשבת, או שהוא מכריח אשה להיבעל לו (ביאת גוי אינה בגדר גילוי עריות שעליו יש למות בכל מקרה)אז במקרים כאלה באמת אדם צריך לעבור על העברה ולא למות. אבל אם הגוי רוצה להעביר את היהודי על המצוות לא בשביל טובתו האישית, אלא רק בשביל שהיהודי יעבור עברה, אז הכלל שיעבור ואל יהרג משתנה: אמנם אם הגוי מכריח אותו לעבור את העברה בצנעה-בין שניהם בלבד יעבור ואל יהרג. אבל אם הגוי מכריח אותו לעבור את העברה בפומבי-בפני עשרה יהודים ימות ואל יעבור למרות שזה עברה משאר המצוות ולא משלוש עברות שעליהם נהרגים.