פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה א יב
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה א יב כך היא הדרך לחלוקת זמנו של אדם: אם האדם הוא בעל מלאכה והוא מחלק את זמנו בצורה כזו (יש גרסאת בהם מופיעה המילה "והיה" שמתארת מציאות של חלוקת זמן באופן כזה של שלוש עבודה ותשע לימוד ויש גירסאות בהם מופיע המילה "יהיה" שפרושה שכך צריך לעשות שלוש שעות לעבודה ותשע ללימוד) ששלוש שעות הוא עובד ותשע שעות הוא לומד, את אותם תשע שעות הלימוד שלו יחלק בצורה כזו: שלוש מתוכם יקרא בתנ"ך, שלוש מתוכם ילמד הלכות פסוקות ושלוש מתוכם יתעסק בתלמוד (ראה הלכה קודמת להגדרת המושג "תלמוד"). הנביאים והכתובים נכללים בתורה שבכתב, ופרושם של הנביאם והכתובים נכלל בתורה שבעל פה, ומעשה בראשית ומעשה מרכבה נכללים בתלמוד. כל מה שאמרנו מתייחס לאדם שמתחיל ללמוד, אבל אדם שכבר גדל בתורה ויודע הרבה. וכבר לא צריך ללמוד תנ"ך או הלכות פסוקות שבקי בהם היטב, אדם כזה יקרא רק מידי פעם בתורה שבכתב ובעל פה-רק כדי לא לשכוח את הדברים, אבל עיקר הלימוד שלו יהיה בתלמוד לפי היכולת השכלית שלו.