פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה א יג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה א יג אשה מקבלת שכר על לימוד תורה. אמנם, השכר שהיא מקבלת הוא פחות מהשכר שהאיש מקבל על לימוד תורה, כיוון שהאשה לא צוותה על לימוד תורה בעוד האיש כן צווה על לימוד תורה, ואדם שעושה מצווה שמחויב בה שכרו גדול ממי שעושה מצווה שאינו מחויב בה. כיוון שברגע שיש לאדם חיוב היצר שלו מסית אותו לא לעשות את המצווה, ואם מתגבר ועושה שכרו גדול, בעוד מי שלא מחויב בעשיית מצווה אין יצרו מסיתו שלא לעשותה וממילא היצר הרע שלו קטן יותר ולכן אם יקים את המצווה אמנם יש לו שכר אבל שכרו קטן. ולמרות שיש לאשה שכר על לימוד תורה חכמים אסרו על אדם ללמד את ביתו תורה (האיסור הוא להדריך אותה שתלמד תורה אבל אם היא בחרה מעצמה ללמוד אין איסור ללמדה), כיוון שצורת ההבנה של האשה לא מכוונת ללימוד תורה, וממילא תבין את התורה בצורה לא נכונה ותעוות את המשמעות שלה(לא שנשים טיפשות, אלא יש להם סוג שונה של תפיסה ,החוויה והרגש יותר מודגשים אצלן ולכן הן יתקשו בהבנת התורה שמדברת בצורה שכלתנית). חכמים אמרו שכל מי שמלמד את ביתו תורה כאילו לימד אותה דברים של הבל כיוון שאינה מכוונת אליהם. הכוונה בדברי חכמים היא למי שמלמד את ביתו תורה שבעל פה. אבל תורה שבכתב, לא ילמדה אבל אם לימד לא נחשב שלימדה דברי הבל.