פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ד ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות תלמוד תורה ד ג

הרב יכול ללמד בצורה ישירה לתלמידים, ללא מתווך שיעביר את דבריו. והוא יכול ללמד את התלמידים על ידי אדם נוסף שיתווך בינו לבין התלמידים, שהרב ילחש את דבריו למתווך והמתווך יגיד את הדברים בקול לתלמידים. כאשר הרב מלמד עם מתווך, המתווך יעמוד בין הרב לבין התלמידים. ואם תלמיד רוצה לשאול שאלה, הוא שואל את המתווך, והמתווך שואל את הרב. הרב יענה את התשובה למתווך שיענה לתלמיד. כאשר הרב מוסר דברים למתווך שיעבירם לתלמידים, אין לו לדבר בקול רם יותר מאשר המתווך( מעוצמת הקול של המתווך כאשר הוא מעביר את דברי הרב.) וכשהמתווך מעביר לרב שאלה מהתלמידים אין לו לדבר בקול רם יותר מהקול שהרב מדבר בו. אין למתווך רשות להוסיף על הדברים שהרב אמר לו לגרוע מהם, או לשנות את משמעותם, אלא יאמר את דברי הרב מילה במילה, אלא אם כן המתווך היה גדול יותר מהחכם שהוא משמש לו כמתווך (הרמב"ם מתייחס דווקא לאבא או לרב כיוון שבדרך כלל רק הם יסכימו לשמש לו כמתווכים למרות שהם גדולים ממנו, כיוון שהם אוהבים אותו.) אם הרב אומר למתווך דברים בשם הרב שלו או אבא שלו ומשתמש בלשון: "ככה אמר לי הרב שלי" "ככה אמר לי אבי מורי", כשהמתווך מעביר את הדברים לתלמידים הוא לא צריך להגיד "הרב שלי" או "אבי מורי" אלא מזכירם בשמם: "כך אמר הרב פלוני", למרות שהחכם לא הזכיר את שמו של רבו או של אביו, שהרי אסור לו לקרוא לרבו או לאביו בשמם.