פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד יד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ד יד

סעיף יד - היולדת כשבעלה במדינת הים ביבמות (פ, ב) רבא תוספאה הכשיר ולד שנולד אחרי שהבעל הלך למדינת הים, אם לא עברו שתים עשרה חודשים מאז שהלך ועד הלידה. סברתו היא שיכול להיות שהעובר מתעכב עוד שלושה חודשים בבטן ורק אז יוצא.

◄ תוס' בנידה (לח, א. ד"ה שיפורא): לא נפסק כרבא תוספאה, ועובר לא משתהה בבטן יותר מתשעה חודשים שלמים (270 ימים). האחרונים הביאו את דבריו (ח"מ, ב"ש, באר היטב ועוד).

◄ רמב"ם ורא"ש: אשה שבעלה היה במדינת הים יותר משתים עשרה חודשים, וילדה - הולד ממזר, כי אין סיכוי שהתעברה מבעלה.

◄ בה"ג: גם אם נולד אחרי יותר משנה אינו ממזר, כי תולים שבעלה בא בצנעה ובעל .

☜ שו"ע: מכיוון שיש מחלוקת כשנולד אחרי שתים עשרה חודש, הוא ספק ממזר. לפני 12 חודשים אין לחוש (רמ"א).

⤶ האחרונים נחלקו בביאור המחלוקת בין הרמב"ם לבה"ג:

☜ כשהבעל מגיע ואומר שבמהלך השנה בא ובעל - לכו"ע הולד כשר. אם הוא מגיע ואומר שלא בעל, או שלא הגיע והיא מודה שלא בא - לכו"ע ממזר.

◄ כשהבעל לא לפנינו והאשה טוענת שבא בצנעה: להבנת הב"ח והט"ז בזה המחלוקת, הרמב"ם סובר שממזר ובה"ג סובר שנאמנת להכשיר. להבנת הח"מ כאן לכו"ע הולד כשר.

◄ כשהבעל לא הגיע וגם האשה לא כאן: להבנת הח"מ כאן המחלוקת, הרמב"ם סובר שממזר ובה"ג סובר שאנחנו מכשירים שמא הבעל בא בצנעה. להבנת הב"ח והט"ז לכו"ע הולד ממזר .

֎ הב"י (בסימן קעח) הביא דעה שגם הרמב"ם מסכים לבה"ג, ואם הבעל לא כאן היא נאמנת לטעון שבא בצנעה. לפי הדעה הזאת הרמב"ם דיבר על מקרה שהבעל בא ומכחיש (ואז גם בה"ג מסכים שהולד ממזר). אמנם בשו"ע כאן סתם שהרמב"ם ובה"ג נחלקו.

⦿ סיכום הדברים, מהאסור אל המותר:

1. אם האשה מודה שהבעל לא בא, לכו"ע הולד ממזר. 2. אם האשה לא כאן או שהיא אילמת, הולד ספק ממזר . 3. אם טוענת שבא עליה בצנעה, לשיטת הב"ח והט"ז הוא ספק ממזר (כי בזה נחלקו בה"ג והרמב"ם), ולשיטת הח"מ הוא כשר (כי כולם מודים שנאמנת להכשירו). 4. אם הבעל מגיע ואומר שבא בצנעה, לכו"ע הולד כשר (הולד כשר גם במקרה שאומרת שבא עליה גוי או עבד, כאמור בסעיף ה' - היכל שלמה).

בהיכל שלמה הוסיף שבימינו כשבעלה יכול לבוא בצנעה בלי הרבה מאמץ, יתכן שכולם יודו שנאמנת אם טוענת שבעלה בא בצנעה. כך הדין גם אם טוענת שהתעברה בהפרייה מלאכותית.

⦿ כשראו באישה דבר מכוער

תשובות מיימוניות: אם אשה ילדה שנה אחרי שבעלה הלך למדינת הים וראו בה דבר מכוער, לא תולים בכך שהעובר השתהה אלא חוששים שהוא ממזר.

☜ כך פסק הרמ"א.

⤶ ח"מ: משמע שאם נולד עשרה חודשים אחרי שהבעל הלך, תולים בבעל ורק יותר מזה לא. הכל לפי העניין.

⦿ תינוק שנולד לחמישה חודשים

בנידה (לח, א) מובאת מחלוקת האם מונים את חודשי הלידה על פי הימים, ויש 270 ימים, או שהמניין הוא על פי החודשים. תוס' כתבו שלדעה שמונים לפי החודשים, יום אחד בחודש נחשב ככולו, בין בתחילת החודש ובין בסופו.

אגודה: גם אם יש רק חמישה חודשים בין הזמן שהבעל בא עליה ללידה, אין לחשוש שהולד ממזר מביאה קודמת אלא תולים בכך שהילד בן שבעה חודשים (יום אחרון של חודש, חמישה מלאים ויום ראשון של חודש).

⤶ ר"י דוראן: אפילו אם נולד לפני חמישה חודשים שלמים וחי כמה שעות, אין הוכחה שהאשה זינתה כי יכול לחיות קצת גם מצב כזה.

☜ כך פסק הרמ"א.

⤶ פת"ש: אמנם בית מאיר, מהרי"ט ועצי ארזים פקפקו בהיתר הזה, אך הנודע ביהודה, הגאון מליסא ומהר"ם ברבי פסקו כמו הרמ"א.

סעיף יד[עריכה]

האשה שהיה בעלה במדינת הים ושהה שם יותר מי"ב חדש וילדה אחר י"ב חדש, הולד ממזר, שאין הולד שוהה במעי אמו יותר מי"ב חדש (רמב"ם מיבמות פ,ב). ויש מי שאומר שאינו בחזקת ממזר (בה"ג^[1]). וכיון דפלוגתא הוא, הוי ספק ממזר. הגה: אבל תוך י"ב חדש אין לחוש^א, דאמרינן דאשתהי כל כך במעי אמו (כעובדא פרק הערל וכך כתב מהרי"ק). ודוקא שלא ראו בה דבר מכוער, אבל אם ראו בה דבר מכוער לא אמרינן דאשתהי כ"כ, וחיישינן ליה (בתשובת מיימוני). אשה שנתעברה מבעלה סוף סיון, וילדה תחילת כסליו, אע"פ שאין ביניהן רק חמשה חדשים לא חיישינן לבנה לומר שהיתה מעוברת קודם לכן, דהחדשים גורמים^ב (עיין לקמן סימן קנ"ו סעיף ד') והוה ליה בן ז' (בתשובת ר"י מינץ סימן ו). ואפילו הפילה בתשרי, ושמעה הולד בוכה, לא חיישינן שהיתה מעוברת קודם לכן, דאפשר לו לבכות לחמשה חדשים אלא שהוא נפל ואינו ראוי להיות קיים (בב"י בשם תשובה שכך השיב הר"ר דוראן) (הובא בסוף הטור סי' קע"ח).

שהה יותר מי"ב חודש: רמב"ם: הולד ממזר. שו"ע – אף כשהבעל לא לפנינו. אמנם לדעת התשב"ץ לא נחלקו אלא הרמב"ם עוסק כשהבעל לפנינו וטוען שלא בא והבה"ג באינו לפנינו (והיא טוענת שבא בשם).

בה"ג: אינו ממזר לפי שיש לתלות שהבעל בא בצינעא או ע"י שם כמסופר בירושלמי על אבוה דשמואל. התוס'^[2] ביארו בדעתו שתולים בשם רק כשטוענת כן מעצמה, ואילו הרא"ש ביאר שתולים בשם אף אם אינה אומרת כן מעצמה. הח"מ מדייק שכן דעת השו"ע בבה"ג. ח"מ – אם הבעל לא לפנינו ואומרת שלא בא נראה שהוא פסול. ב"ש – ואם הבעל לפנינו וטוען שבא או שלא בא נאמן אפי' כשהאשה מכחישה.

שו"ע: סתם כרמב"ם ויש מי שאומר כבה"ג, ולפיכך הוי ספק ממזר.

ב"ש: אם טוען שבא ע"י שם יתכן שגם הרמב"ם יודה שנאמן להכשיר, ולמעשה צ"ע. ואם הבעל לפנינו ומודה שלא בא ודאי שנאמן לכו"ע לפסול הולד.

א. עד י"ב חודש: רמב"ם,שו"ע,רמ"א: תולים ששהה והולד כשר. כמעשה של רבה תוספאה ביבמות פ,ב.

תוס',אגודה,ח"מ,ב"ש: הולד לא משתהה עד י"ב חודש. לא קי"ל כרבה תוספאה. התוס' כתבו שמשתהה עד תשעה חודשים של שלושים יום, דהיינו רע"א ימים. אמנם הח"מ והב"ש כתבו שאף בחודש העשירי רגילות היא להוליד, ולכן אפילו אם יש עדי כיעור לא חוששים.

ב. יולדת לז' למקוטעין: נידה לח,א: לדעת ר' יהודה היולדת לתשעה יכולה ללדת למקוטעין משום ששיפורא גרים (שופר בי"ד של קידוש החודש), ואילו לשמואל רק אחר רע"א ימים, ולכו"ע היולדת לשבעה יולדת למקוטעין. תוס' – לר' יהודה לא צריך ח' חדשים וקצת אלא אם נתעברה בסוף חודש וילדה בתחילת חודש יכולה ללדת אפילו אחר ז' חודשים וקצת.

מהר"י מינץ,רמ"א,נו"ב: הכשיר אחר ה' חודשים וקצת. בשבעה לכו"ע יולדת למקוטעין.

מהרי"ט,בית מאיר: אחר ה' חודשים וקצת לא תולים בבעלה.

יולדת לט' למקוטעין: רמב"ם,שו"ע קנו,ד: כשמואל שאינה יולדת למקוטעין. לכן אם נולד לאחר ח' וקצת ומת מיד חייבת אימו בחליצה מדרבנן, הואיל ולא היה בר קיימא.

רמב"ן: כר' יהודה שיולדת.

תשב"ץ,רמ"א קנו,ד: אינה יולדת, אמנם בזה"ז נשתנו הטבעים ויולדת, אך דוקא לאחר ח' וקצת.

ערוה"ש: דוקא לענין יבום הרמ"א החמיר, אך לענין כשרות האשה והולד יש להקל אף אחר ז' וקצת. שהרי תולים להקל אפילו בנשתהה עד י"ב חודש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]