פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ - כיצד ממזרים יכולים להיטהר
המשנה בקידושין (סו, ב) קובעת שבמציאות שקידושין לא תופסים עם אשה עם הולד כמותה, ומבארת שהכוונה לשפחה וגויה. רבי טרפון בגמרא כותב שזוהי דרך של ממזרים להיטהר, אם הם יתחתנו עם שפחה והבנים ישתחררו. אמנם רבי אליעזר חלק עליו, אך משמע שהלכה כרבי טרפון.
רמב"ם, טור, ר"ן: ממזר שנושא גויה הולד גוי, ואם יתגייר הוא ישראל כשר. כך גם אם הוא נושא שפחה, הולד עבד ואם ישתחרר הוא יהיה כשר לבוא בקהל. לכן ממזר לכתחילה נושא שפחה, כדי שבניו ישתחררו ויהיו מותרים בישראל.
☜ כך פסק השו"ע, והוסיף שהשפחה צריכה לקבל על עצמה מצוות ולטבול לשם עבדות (על פי רבנו ירוחם).
⦿ כיצד מותר לממזר לשאת שפחה?
◄ ר"ת: אמנם ממזר מחוייב בכל המצוות שבתורה ושפחה אסורה על ישראל מדאורייתא, אך לממזר התורה התירה. לומדים זאת מכך שהתורה נקטה בלשון "לא יהיה קדש" לגבי שפחה, וממזר שיצירתו בעבירה הוא קדש ועומד.
◄ רמב"ם: איסור שפחה הוא מדרבנן, וחכמים לא גזרו במקום שיכול לטהר את בני הממזר.
⤶ נפקא מינה בין הטעמים (היכל שלמה):
א. נישואי ממזרת וגוי. בממזרת וגוי הולד יהיה ממזר, והנישואין לא יועילו להכשיר (רי"ף ורא"ש). ממילא, לרמב"ם אין היתר לנישואין כאלה, ואילו לר"ת אין בהם איסור (ח"מ וב"ש).
ב. נישואי ממזר ושפחה כשאינם ראויים להוליד. אם הממזר סריס או שהשפחה איילונית, לרמב"ם אסור להם להינשא, ולר"ת מותר (היכל שלמה, ופשוט).
ג. נישואי ספק ממזר ושפחה. לרמב"ם יש מקום שמותר, מכיוון שגם ספק ממזר צריך תקנה לזרעו (וכ"כ הרדב"ז והזרע אברהם ), ולר"ת אסור מכיוון שספק ממזר הוא לא קדש ועומד (וכ"כ רש"ך, החיד"א ועוד).
ד. נישואי גר עמוני ושפחה. לרמב"ם יש להתיר כדי להכשיר את זרעו, ולר"ת אסור מכיוון שיצירתו לא בעבירה ואינו 'קדש' (ב"ש בס"ק לה, אך בפת"ש כתב שיש חולקים על כך).
ה. שפחה לנתין. לרמב"ם אפשר שמותר, ולר"ת אסור (ב"ש ס"ק לד, וח"מ ס"ק סד).
סעיף כ[עריכה]
ממזר הבא על העכו"ם, הולד עכו"ם. ואם נתגייר, הרי הוא כישראל. ואם בא על השפחה. הולד עבד. נשתחרר, הרי הוא בן חורין. לפיכך, ממזר נושא, לכתחלה, שפחה שקבלה עליה מצות וטבלה לשם עבדות להתיר בניו שישתחררו ויהיו מותרים בישראליתא (משנה קידושין סט,א וגמ').
א. טעם ההיתר: רמב"ם: האיסור לשאת שפחה הוא רק מדרבנן, ולממזר התירו משום תקנת הולד.
ר"ת,ר"ן: האיסור הוא מהתורה שנאמר "לא יהיה קדש", אך ממזר שיצירתו בעבירה קדש ועומד הוא.
האם מותר לממזרת להינשא לעבד? ב"ש – לדעת הרמב"ם אסור משום שכאן הולד ממזר ואין תיקון לולד, אולם לדעת ר"ת מותר. נפק"מ נוספת מובאת בסיכום לסע' כב, אם גר עמוני מותר בשפחה.
ספק ממזר: רשב"א,ר"ן,רש"ך: אסור בשפחה.
שו"ת רמב"ן,רדב"ז: מותר. לכאורה תלוי בטעמים הנ"ל, שלרמב"ם יש להתיר משום תקנת ולד ולר"ן לא כיוון שאינו קדש ודאי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.