פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מ ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
לוה שכתב בכתב ידו והעיד בו עדים ונתנו למלוה, הרי זה שטר כשרא (ע"פ משנה בגיטין פו,א). וכן אם כתב שטר, אף על פי שאין בו עדים, ונתנו למלוה בפני עדים, הרי זה מלוה בשטרב; והוא שיהיה כתב ידו שאינו יכול להזדייף, ויקראו אותו העדים שנמסר בפניהם. ויש מהגאונים שהורו שצריך לומר לעדים שמסרו בפניהם: חתמו והעידוג שנמסר בפניכם (רמב"ם).
א. אע"פ שאין זה לשון שטר (ב"י), וביאר הסמ"ע שכוונת השו"ע היא שכשר אפילו לגבייה ממשועבדים.
ב. עיין בסיכום על סימן נא,ז שלדעת ר"י, הרמב"ם והשו"ע פוסקים כר"א שעדי מסירה כרתי אף בשאר שטרות, ואילו לדעת הראב"ד, הרמב"ן והרשב"א פוסקים כר"א רק בגיטין, והש"ך כתב שיכול לומר קים לי כמותם.
ג. חתמו והעידו: כלומר, שיכתבו על השטר שנמסר בפניהם, ואין צריך גם לחתום וגם להעיד על כך אלא או לחתום או להעיד (ב"י), וביאר המ"מ שטעם החתימה הוא כדי להוציא קול. הש"ך כתב שיכולים לחתום גם על כתב אחר ולאו דוקא על שטר זה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.