פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נא ז
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
שטר שנמסר בפני שני עדים, גובין בו ממשעבדי אעפ"י שהם (אינן) חתומים בו (רמב"ם; כר"א בגיטין פו,ב). ומכל מקום אם נמצאו עידי חתימתו פסולים, ואפילו עד אחד מהם פסול, השטר פסול אע"פ שנמסר בפני עדים כשרים, מפני שהוא מזויף מתוכו (גיטין י,ב).
עדי מסירה בשאר שטרות: גמרא: נחלקו האמוראים אם לפסוק כר"א רק בגיטין או גם בשאר שטרות.
ר"י,רמב"ם,שו"ע: פסקו כמותו גם בשאר שטרות.
רמב"ן,רשב"א,ראב"ד: פסקו כמותו רק בגיטין. בדברי הרי"ף יש שתי גרסאות לגבי פסיקתו.
ש"ך: יכול לומר קים לי כרמב"ן ודעימיה.
האם לדעת ר"א מספיק ע"ח?
רי"ף,ר"ן[1]: כן. ר"א אומר במשנה ש"אין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם", ואם צריך בכל מקרה עדי מסירה אין בכך תיקון העולם. הר"ן מסביר שאמנם צריך לדעתו עדות דוקא על המסירה (ובכך מתורצת קושיית הרא"ש), וזה מה שמחיל את השטר, אמנם כיוון שיוצא מתחת ידי המקבל, הרי זה כאילו עדי החתימה מעידים על המסירה.
רא"ש: לא[2]. בכל מקום נכתב שלר"א עדי מסירה כרתי ולא נאמר "אף עדי מסירה". אם ידוע שלא היו עדי מסירה פסול, אלא שכל עוד לא ידוע, אנן סהדי שנמסר בפני עדי החתימה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.