פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ס ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
המחייב עצמו בדבר שאינו קצוב, כגון שנתחייב לזון את חבירו או לכסותו חמש שנים, (או שלא נתן קצבה לשנים) (ב"י בשם הרשב"א), אף על פי שקנו מידו, לא נשתעבד להרמב"ם; וחלקו עליו כל הבאים אחריו לומר שהוא משתעבד (ראב"ד,רמב"ן), והכי נקטינן (ועיין לקמן סוף סימן ר"ז).
התחייבות בדבר שאינו קצוב:
רמב"ם: אי אפשר להתחייב. הב"י כתב שמקורו מכתובות קב,ב שהגמרא חיפשה מקרה שהבנות היו בשעת הקנין והעמידה באדם שנולדה לו בת ואח"כ גירש אשתו והחזירה, וקשה מדוע לא העמידה באדם שהתחייב במזונות בקנין לאחר שנולדה ביתו, אלא ודאי שא"א להתחייב בדבר שאינו קצוב, ורק בשעת נישואין אפשר להתחייב בדבר שאינו קצוב (כיוון שדומה קצת לשעת אירוסין שאז אפשר אפילו להתחייב בדברים ללא קנין). הש"ך דחה שחיפשנו מקרה שהוא עושה באותה שעה קנין גם עבור האם וגם עבור הבת כדי לומר שמועיל לאם ולא לבת.
ראב"ד,רמב"ן,רשב"א,שו"ע: אפשר. הוכיחו כן מגיטין נ,ב שנאמר שהלוקח מגזלן גובה ממנו קרקע ממשועבדים ופירות רק מבני חורין כיוון שאינם קצובים או כיוון שאינם כתובים, משמע עכ"פ שמבני חורין גובים.
מהריב"ל,מהרשד"ם,מהרש"ך: אפשר לומר קים לי כרמב"ם. וכ"כ היביע אומר ח"ג סי' ד, וביאר שלדעת הש"ך הרמב"ם ורבותיו נחשבים ככח אחד ולכן א"א לומר קים לי כמותם, ולדעת המהריב"ל ודעימיה הם נחשבים כשני כוחות.
ש"ך,בית אפרים: אי אפשר לומר קים לי כרמב"ם כיוון שהוא יחיד וכל חכמי ישראל חלוקים עליו.
האם גובים ממשועבדים: שו"ת ריטב"א,טור: בהתחייבות בדבר שאינו קצוב גובים אף ממשועבדים.
ש"ך: צ"ע לדינא. נראה שהטור סובר כרי"ף וכרא"ש שפסקו בגיטין נ,ב כעולא שהטעם שאין גובים ממשועבדים לאכילת פירות ולשבח קרקעות הוא שאין כתובים אולם לפי הרמב"ם והסמ"ג שפסקו כר' חנינא שהטעם הוא שאינם קצובים אף כאן אין לגבות ממשועבדים.
מזונות לחמש שנים: רש"י: נחשב דבר קצוב.
רמב"ם,רמב"ן,רשב"א,שו"ע: נחשב שאינו קצוב. סמ"ע – כיוון שיכול להתייקר.
ש"ך: צ"ע לדינא.
קצב סכום לשנה אך לא קצב את מספר השנים: בשו"ת רשב"א כתב שנחשב קצוב, אמנם מדברי הרמ"א כאן משמע שנחשב אינו קצוב ותמהו ע"כ הסמ"ע והש"ך, והסמ"ע יישב שאולי כוונת הרמ"א לדבר שגם אין שנותיו קצובות וגם אין קצבה לשנה, ונכתב בעיקר עבור שיטת הרמב"ן כדי לחדש שלשיטתו אפילו בכך יכול להתחייב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.