פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קלג ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אם ראו עדים החפץ ביד המחזיק קודם שתבעו המערער לדין, אפילו אם אמר בפניהם קודם שהראהו: דעו כי הוא ממושכן לי בכדי דמיו, קרינן ביה שפיר עדים וראה, ויתרה בו בפני אותם עדים שלא יחזירהו לו אלא בפני פלוני ופלוני, כדי שלא יוכל לטעון: החזרתיו לך (שו"ת רא"ש) (ועיין לעיל סימן ע"ב סעיף י"ח).
כשמחוץ לבי"ד הראה לעדים החפץ וטען ממושכן בידי:
שו"ת רא"ש,שו"ע: אינו נאמן, ולא אומרים שנאמן במיגו שיכל לא להראות ולטעון החזרתי.
סמ"ע: מנמקו שאינו נאמן משום שמחוץ לבי"ד אין דבריו דברים והמיגו לא 'פועל'. נמצא שיוכל 'להפעיל' את המיגו שוב רק בבי"ד אמנם אז כבר אין לו מיגו משום שהעדים כבר ראו את החפץ קודם לכן כשהראהו להם מחוץ לבי"ד. המיגו מועיל רק במקרה שהוא 'פועל' באותה שעה שמראה את החפץ, אך אם כבר ראוהו קודם לכן אינו מועיל.
ש"ך: בד"כ מקבלים גם מיגו שנעשה מחוץ לבי"ד ודבריו דברים, אמנם כאן בטענת משכון הוא לא נאמן ללא שבועה, וכיוון שכן טענותיו וכן המיגו לא הסתיימו מחוץ לבי"ד עד שישבע בפני בי"ד, אמנם אז כבר אין לו מיגו משום שהעדים כבר ראו את החפץ קודם לכן.
לדעת הסמ"ע והקצות מדובר בסעיפנו דוקא כשיש עדי פקדון, אחרת אף אם ראו העדים את החפץ עדיין נאמן לטעון ממושכן בידי במיגו דלקחתי. אמנם הש"ך כתב שמדובר גם ללא עדי פקדון, כי סוף סוף לאחר שראוהו העדים בידו וטען בפניהם שהוא ממושכן עולה מדבריו שהיו בעבר של המערער ושוב אינו יכול לטעון להד"ם. הקצות הקשה על דבריו, שהרי מחוץ לבי"ד איננו מקבלים דברי חוב מתוך דברי זכות (כלומר, אם כוונתו להודות הריהי מחייבתו, אולם כשכוונתו לזכות אלא שמטענתו עולים דברים הגורמים לחייבו באופנים מסויימים, יכול לחזור מדבריו ואינם נחשבים כהודאה), כמו שלולא עדי הראייה לא היינו טוענים שבגלל שטען ממושכן בידי מחוץ לבי"ד מונחת בכך הודאה שלא החזיר ושוב לא יוכל לטעון ממושכן במיגו דהחזרתי.
כשטען מחוץ לבי"ד לקוח בידי במיגו דהחזרתי: מדובר שיש עדי הפקדה ולכן אינו יכול לטעון שאח"כ קנה אלא במיגו.
סמ"ע: אינו נאמן לשוב ולטעון כן בבי"ד, כשיטתו לעיל, שמחוץ לבי"ד אין דבריו דברים, ומכיוון שהראה לעדים את החפץ שוב לא יהיה לו מיגו כשיטען כן בפני בי"ד.
ש"ך: נאמן. לשיטתו שבד"כ דבריו דברים, וא"כ בשעה שהראה החפץ כבר נאמן במיגו שיכל לא להראות ולטעון החזרתי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.