פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה נט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעה נט

סעיף נט[עריכה]

השוכר בית מחבירו, והמצרן רוצה להוציאו מידו לשכרו לעצמו, אין שומעין לו (רמב"ם,דלא כרא"ש).

הטעם של הרא"ש שבכל המקרים של שכירות דינו כשאר מכר הוא ששכירות ממכר ליומיה הוא. אמנם המקור בדברי הרא"ש הוא תשובתו שהובאה בסע' סא לגבי שותף, ובכך סובר השו"ע שאף הרמב"ם מודה, אולם מהנימוק של הרא"ש הסיקו הטור והב"י שהרא"ש סובר כן גם בשאר המקרים וחולק על הרמב"ם. הגר"א מנמק טעמו של הרמב"ם כאן, ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף וא"כ הרי זה כמוכר בהמתנה (סע' ח), ועוד שלפעמים בני ביתו של מצרן מרובים.

חידוש שכירות: ט"ז: אם השוכר הנוכחי רוצה לחדש שכירותו לשנה נוספת, יש דינא דבר מצרא והוא קודם לאדם אחר, ובזה גם הרמב"ם מודה.

נתיבות: דוקא אם טרם כלו ימי השכירות, אך אם מגיע השני ושוכר לאחר שכלו, אין לראשון דין מצרנות.

קצות: אם בני ביתו של הראשון מרובים משל השני אין דין מצרנות, כיוון שהשני נח יותר למשכיר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.