פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שנב ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שנב ד

סעיף ד – טהרת המת[עריכה]

  • כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם: "מעצימין עיניו של מת. ואם נפתח פיו, קושרין לחייו. ופוקקין נקביו אחר שמדיחין אותו במיני בשמים {"כדי להעביר זוהמתו שלא יקוצו העם בטלטולו" (כל-בו סי' קיד, הובא בב"י)}. וגוזזין שערו".

  • והוסיף הרמ"א ע"פ הכל-בו ובנימין זאב: "וצפרניו {גם גוזזים}. ומדיחים אותו היטב בכל מקום, שיהא נקי מכל טומאה, וטחין ראשו בביצים טרופים בקליפתן[1], שגלגל הוא שחוזר בעולם"

  • והוסיף גשר החיים (פרק ט) לגבי אופן טהרת המת, שמורידים את המת לרחיצה, מבקשים ממנו מחילה בשמו ובשם אביו, ואם פיו פתוח סוגרים אותו, ואם לא יכול לסוגרו קושר לחייו שלא יפתח פיו, וקושרים בהונות רגליו זו לזו.

  • עוד כתב גשה"ח (שם) שברגע שהאדם מת, מכסים את פניו, כיון שכשנפטר זוכה ורואה פני שכינה, וכן כדי שלא ינקו ממנו החיצונים. ועוד בדיני טהרת המת - עיין שם.

  • וכ"פ החזו"ע (אבלות ח"א "דיני הגוסס ויציאת נשמה"): "מנהג ישראל, שמאמצים (שסוגרים) את עיני המת, ואם נפתח פיו קושרים את לחייו, ואחר שרוחצים ומדיחים אותו פוקקים את נקביו, שלא תכנס בהם רוח, וסכים אותו במי בשמים, ומלבישים אותו בתכריכים של פשתן לבנים".

עיסוק במת צדיק[עריכה]

  • כתב ספר חסידים (סי' תקלג): "ראוי לצדיק שלא יעסקו בו אלא הצדיקים כדכתיב (שמות יג, יט) "ויקח משה את עצמות יוסף עמו"".

טהרה למת שצריך להלינו[עריכה]

  • כתב החת"ס (ח"ב יו"ד סי' שכח, הובא בפת"ש ס"ק ג) שבמקום שעל פי פקודת המלכות צריך להלין את המת יש לערוך את טהרת המת סמוך למיתתו כדי שלא יעמוד המת הרבה זמן מנוול, ואח"כ יטהרוהו פעם נוספת סמוך לקבורתו.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. כתב החכמת אדם (שער השמחה הנהגת חברה קדישא והאבל, סע' ח): "עכשיו נשתבש שכל אחד לוקח מעט מן המים ומזה על המת וזהו עיקר הטהרה שלהם ואומרים שזהו "וזרקתי עליכם וגו'" (יחזקאל לו, כה) ואין זה אלא מחוקות העמים ומנהג מכוער מאוד וראוי לבטלו, אלא ירחצו בו ראשו ואין זה מכלל הטהרה כלל וכלל".

    והחת"ס (ח"ב יו"ד סי' שכז, הובא בפת"ש ס"ק ד) כתב ע"פ הספר מעבר היבוק (חלק שפתי רננות פי"א ד"ה הביצים): "הביצים שחופפים על ראשו אולי יהיה להסתיר כוחות הדין. וכתב עוד ביצה ירמוז השפעת כוחות המלכות", והוסיף שאין לבטל מנהג זה.