פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפה ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפה ב

סעיף ב – כיצד מנחמים את האבל אחר השבעה[עריכה]

מועד קטן כא ע"ב[עריכה]

ורמינהו: המוצא את חבירו אבל, בתוך שלשים יום - מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר שלשים יום - שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין. מתה אשתו ונשא אשה אחרת - אינו רשאי ליכנס לביתו לדבר עמו תנחומין. מצאו בשוק - אומר לו בשפה רפה ובכובד ראש!


  • וכ"פ השו"ע ע"פ הרמב"ן: "המוצא את חבירו אבל:

    • בתוך ל' יום - מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו.

    • לאחר ל' יום {כשהאבל מתאבל על שאר קרוביו שאינם אביו ואמו} - שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומים כדרכו, אלא מן הצד, שאינו מזכיר לו שם המת, אלא אומר לו: 'תתנחם'.

    • מתה אשתו ונשא אחרת:

      • אינו נכנס לביתו לדבר עמו תנחומין.

      • מצאו בשוק - אומר לו: 'תתנחם', בשפה רפה ובכובד ראש".


  • אבל שמתה אשתו, ולא נשא אשה אחרת, עד מתי מדבר עמו תנחומים: (ב"ח סע' ב, פרישה ס"ק ב)
  • רמב"ן (תורת האדם שער האבל, עניין האבלות אות עד) וטור – עד שיעברו שני רגלים.[1]

  • (משמע מהרמב"ם (הלכות אבל פ"ב ה"ו)) – עד שיעברו שלושה רגלים.

    • הכרעה: השו"ע פסק כפי שמשמע מהרמב"ם[2]: "אבל אם לא נשא אחרת - מדבר עמו תנחומין עד שיעברו ג' רגלים".
  • והמשיך וכתב השו"ע ע"פ הרמב"ן:

    • "ועל אביו ועל אמו - מדבר עמו תנחומין כל י"ב חדש; לאחר י"ב חדש - מדבר עמו מן הצד".

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. יש גרסאות הן בטור והן בתורת האדם שכתוב "שלושה רגלים" אך כתבו הב"ח והפרישה זו טעות סופר.

  2. נראה שהשו"ע פסק כך מבלי להיכנס כלל למחלוקת זו, שהרי לא הביא כאן בב"י מחלוקת זו. ועוד שנראה שבגרסה שהייתה לפניו בב"י היה כתוב בדברי הטור על פי הרמב"ן: "שלשה רגלים". ומכל מקום לקמן (בסימן שצב סע' ב) השו"ע פסק במחלוקת ממתי מותר לאבל לשאת אישה נוספת, כדעת הרמב"ם, וממילא מה שכתב כאן מתאים לשיטתו.