פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצא ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצא ג

סעיף ג – כניסת אבל לחתונה[עריכה]

הליכת אבל לחופה[עריכה]

• האם מותר לאבל אחר שישב שבעה, ללכת לחופת חתן וכלה בלי לאכול שם: (ב"י, דר"מ ס"ק ב)

• ר"י, ר"ת והגה"מ – אם אין שם ריקודים ושחוק - מותר.

• ראב"ן – מותר ללכת לחופה רק אחר ל' יום לאבלותו.

• רמב"ן ורא"ש – אסור כלל להיכנס למקום שמחת חתן וכלה, אלא עומד מחוץ לבית ושומע את הברכות.

  • הכרעה: הב"י כתב שיש לפסוק כרמב"ן והרא"ש. וכן משמע מדבריו בשו"ע: "ליכנס לחופה שלא בשעת אכילה, לשמוע הברכות, יש מתירין ויש אוסרין; אלא עומד חוץ לבית לשמוע הברכות".
  • אך הרמ"א הקל כראב"ן: "אבל לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים במזמוטי חתן וכלה, וכן נוהגים באשכנז ובמדינות אלו. וכל זה בבית שעושין החתונה ואוכלין ושותין ושמחין שם, אבל בחופה שעושין בביה"כ, שמברכין שם ברכת אירוסין ונישואין ואין שמחה כלל, מותר מיד אחר ז'. ויש אוסרין עד ל', וכן נראה לי. ויש מקומות שמחמירין להיות האבל עומד כל י"ב חדש חוץ לביה"כ לשמוע הברכות".

• כתב הזכרון יצחק (פרק כח, עמ' קצב), שאם אחד מהורי החתן או הכלה יושב שבעה, ולא ניתן לדחות את החופה – ^(א)האבל יהיה בחופה, ^(ב)יערכו אותה מחוץ לאולם השמחות, ^(ג)ויחזור האבל אח"כ לביתו.

ברכה בחופה או ליווי לחופה ע"י אבל[עריכה]

• כתב הרמ"א: "ומכל מקום נראה דאבל יכול לברך ברכת אירוסין ונישואין תחת החופה שבבית הכנסת^[1]. וכן יוכל להכניס חתן כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה^[2]. ויוכל ללבוש קצת^[3] בגדי שבת בשעה שמכניסין, ובלבד שיהא אחר ל', וכן נוהגין".

• האם אבל על שאר קרוביו בתוך ל' יום יכול לברך ברכת אירוסין או להכניס חתן לחופה: (ט"ז ס"ק ד, ש"ך ס"ק ה)

• ב"ח וט"ז – יכול לברך (אזלי לשיטתם: שתוך שלושים על שאר קרוביו, קל יותר מ-י"ב חודש על הוריו).

• ש"ך – אסור לו לברך (אזיל לשיטתו: שבתוך ל' יום, אין חילוק כלל בין אביו ואמו לשאר קרובים).

  • הכרעה: הנוב"י (יו"ד סי' ק, הובא בפת"ש ס"ק ז) פסק כב"ח והט"ז להתיר לאבל על שאר קרוביו בתוך שלושים לברך ברכת אירוסין, שאבל על שאר קרוביו בתוך ל' קל מאבל על הוריו בתוך ל' (כנ"ל).

אכילת אבל בחתונה ובברית[עריכה]

• האם מותר לאבל לאכול בסעודת ברית מילה: (ב"י, תוס' מו"ק כב ע"ב ד"ה ולשמחת, דר"מ ס"ק ב*)

• רבנו שמשון והגה"מ, נימוק"י ותרוה"ד – מותר, שסעודת ברית מילה איננה שמחה שלמה, משום צערא דינוקא.

• סמ"ק וכל-בו – ייתכן שיש לאסור לאכול אפילו עם המשמשים את הסועדים (כאשר הם אוכלים בבית שבו מתקיימת השמחה). אך מותר לאבל להיכנס לבית השמחה אם אינו אוכל.

  • הכרעה: הרמ"א הביא את שתי הדעות, וכתב שנוהגים להחמיר: "יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נישואין או ברית מילה עם המשמשין, ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון: בבית אחר, ויש אוסרין, וכן נוהגין, רק שהאבל משמש שם, אם ירצה, ואוכל בביתו ממה ששולחין לו מן הסעודה".

• כתב החזו"ע (אבלות ח"ב עמ' שלט): "קרובי החתן או הכלה (כאשר החתן לא קיים מצוות פרו ורבו), שהם בתוך י"ב חודש לאב ואם – מותר להם להשתתף בסעודת הנישואין, כדי שתהיה שמחת החתן והכלה בשלומותה".

• אך הפני ברוך (סי' כ סע' כב, עמ' רכב) הביא את הדעות וכתב : "לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים שם במזמוטי (ריקודים ומחולות וכדומה) חתן וכלה, וכן נוהגים באשכנז ובמדינות אלו".

אבל בסעודות מיוחדות[עריכה]

• כתב הרמ"א ע"פ הרוקח: "יש מתירין לאבל לאכול באותה סעודה של דגים^[4] שעושים לאחר הנישואין, כי מאחר שכבר פסקו לומר 'שהשמחה במעונו' אית ליה היכר שאין שמחה באותה סעודה, ושרי".

• וכתב הש"ך (ס"ק ז) שהסעודה שסועדים לפני בעילת המצווה (כמנהג קראקא), ומברכים בה: 'אשר ברא', אף שלא מברכים: 'שהשמחה במעונו' (משום תערובת גברים ונשים) - אסור לאבל לסעוד שם, משום שזה המשך הנישואים.

סעודה בערב יום שמתו הוריו[עריכה]

• כתב הרמ"א ע"פ מהר"י וייל: "יש אומרים דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו או אמו".

• כתב העט"ז (ש"ך ס"ק ח) שאין להקפיד על כך, משום שלא ראינו שנוהגים כן. אך הש"ך דחה דבריו, וכתב: "ולא ראינו אינה ראיה, ואני ראיתי נוהגים לאיסור".

• וכתב שו"ת מקום שמואל (פת"ש ס"ק ח) שהאיסור הוא דווקא בסעודת חתונה שיש שם מזמוטי חתן וכלה, ויש בה הרבה שמחה, אך בסעודת ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת וכדומה – מותר.

• וכתב ערוה"ש (סע' יד): "ויש שכתבו שהאיסור הוא רק ביארציי"ט ראשון ולא יותר. וכמדומני שגם עתה אין נוהגים להחמיר, ויש להחמיר בשנה ראשונה {שלא לסעוד בסעודה בלילה שלפני היום שמתו הוריו}".

אבל שעובד בחתונות[עריכה]

• כתבו הזכרון יצחק (פרק כט עמ' קצו) וערוה"ש (סע' יד), שאבל בתוך ל' לאבלותו, שמלאכתו כמלצר או כנגן וכדומה - יכול לעבוד כרגיל.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]