פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצד ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד – מידת הדין על האבל[עריכה]
מועד קטן כז ע"ב[עריכה]
אמר רבי לוי: אבל שלשה ימים הראשונים – יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו בין שתי כתפיו, משלשה עד שבעה – כאילו מונחת לו כנגדו בקרן זוית, מכאן ואילך – כאילו עוברת כנגדו בשוק:
ירושלמי מועד קטן פרק ג ה"ז[עריכה]
כל אותה השנה הדין מתוח כנגד המשפחה, דאמר רבי יוחנן: כל שבעה החרב שלופה, עד שלשים היא רופפת, לאחר שנים עשר חדש היא חוזרת לתערה. למה הדבר דומה? לכיפה של אבנים כיון שנתרערעה אחת מהן נתרערעו כולן ואמר רבי לעזר: אם נולד בן זכר באותה המשפחה - נתרפאת כל אותה המשפחה.
וכ"כ השו"ע: "כל שלשה ימים: יראה האבל כאילו חרב מונחת לו בין כתפיו; משלשה ועד שבעה: כאילו זקוף כנגדו בקרן זוית; משבעה ועד שלשים: כאלו עובר לפניו בשוק; וכל אותה השנה הדין מתוחה כנגד אותה משפחה; ואם נולד בן זכר באותה משפחה, נתרפאת כל המשפחה".
בעניין שאילה בשלום אבל כשנולד בן במשפחתו – עיין לעיל סי' שפה סע' א מתוך הספר שירת הים - לפרטים