פרשני:תנ"ך:שיר השירים ב יד
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{יד} יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת-מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת-קוֹלֵ֑ךְ כִּי-קוֹלֵ֥ךְ עָרֵ֖ב וּמַרְאֵ֥יךְ נָאוֶֽה:
היונה בורחת מפני הנץ. היא נכנסת בחריץ שבסלעים, שם אורב לה הנחש.
היונה היא משל לעם ישראל לפני קריעת ים סוף: ישראל עומדים באמצע, ים סוף מצד אחד ופרעה מצד שני[1].
כאשר כנסת ישראל בגלות, על אף הופעת סימני הגאולה, היא צריכה לזכור שבעת צרה, עליה לזעוק אל ה'. כי קולך ערב. אותו קול זעקה שהיה במצרים.
הראיני את מראיך. הקב"ה אומר לישראל, תראו לי למי אתם פונים בעת צרה.
השמיעיני את קולך. "ויזעקו אל ה'".
- ↑
רש"י