פרשני:תנ"ך:שיר השירים ד טז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שיר השירים ד טז

{טז} ע֤וּרִי צָפוֹן֙ וּב֣וֹאִי תֵימָ֔ן הָפִ֥יחִי גַנִּ֖י יִזְּל֣וּ בְשָׂמָ֑יו יָבֹ֤א דוֹדִי֙ לְגַנּ֔וֹ וְיֹאכַ֖ל פְּרִ֥י מְגָדָֽיו:

לאחר שהקב"ה כל כך שיבח את כנסת ישראל, על כל הכוח הטמון בה, על היכולת שלה להיות כל כך קרובה לה'. באה כנסת ישראל ומתפללת שיבואו רוחות חזקות להוציא את ריח הפרחים מן הכוח אל הפועל, והמשל הוא שכנסת ישראל מתפללת שכל אותן התכונות עליהם דיבר הקב"ה יצאו אל הפועל.