פרשני:תנ"ך:שיר השירים ד יא
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{יא} נֹ֛פֶת תִּטֹּ֥פְנָה שִׂפְתוֹתַ֖יִךְ כַּלָּ֑ה דְּבַ֤שׁ וְחָלָב֙ תַּ֣חַת לְשׁוֹנֵ֔ךְ וְרֵ֥יחַ שַׂלְמֹתַ֖יִךְ כְּרֵ֥יחַ לְבָנֽוֹן:
נופת. מתוק
תטפנה. יורד כטיפות.
כאן מרמז על התורה:
כל האומר דברי תורה לרבים ואינם ערבים לשומעים כדבש, נוח לו שלא אמרן[1].
דבש וחלב. התורה גם מתוקה כדבש וגם מזינה כחלב.
לפי הגר"א, הפסוק מרמז לפרד"ס
נפת. סודות התורה, שהם מתוקים כנופת.
דבש. הרמז, שהוא מתוק כדבש.
חלב. דרוש, שהוא שמן כחלב, הוא מרחיב ומחוור (מלבן) ההלכה.
שלמתיך. הוא הפשט שהוא לבוש התורה (מלשון שמלה).
- ↑ מד"ר