פרשני:תנ"ך:שיר השירים ו ד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{ד} יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת:
כאשר שמע החַשוּק נועם דבריה, התחיל לשבחה[1]:
יָפָה, נָאוָה, אֲיֻמָּה. יש אישה יפה שאיננה נעימה, אבל את גם יפה וגם נעימה. ולמרות הנעימות שלך, את יודעת להיות איומה בפני האומות.
כתרצה - כאשר את רצויה[2].
- שם עיר מלוכה בא"י[3].
כנדגלות. כמו דגלים ממחנות רבים המטילים אימה על רואיהם[4].