פרשני:תנ"ך:שיר השירים ו יא
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{יא} אֶל-גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים:
ממשיך הדוד לקלס את כנסת ישראל באומרו, הנה כשנפרדתי ממנה לא הלכתי לחבק חיק נכריה, אלא געגועי היו עליה, ולעצור הגעגועים ירדתי אל גינת אגוז לטייל שם, ולקבל ריח עלי האילנות, ולראות בצמחים הגדילים בשפת הנחל, ולהביט אם פרחה הגפן, אם גדלו נצי הרימונים.
והנמשל הוא לומר: אף בהיות כנסת ישראל בגולה לא בחרתי בעם אחר, אלא מצוי אני בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לקבל ברצון עסק חידושי התורה ורינון התפלה[1].
- ↑ מצו"ד