פרשני:תנ"ך:שיר השירים ז ט
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
{ט} אָמַ֙רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ-נָ֤א שָׁדַ֙יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים:
סנסניו. ענפיו.
אמרתי אעלה בתמר. רוצה לומר: אשב עם הרעיה שדמתה לאילן תמר.
אחזה בסנסיניו. אאחוז בענפיו, והנמשל: לא אפרד ממנה.
ויהיו נא שדיך כאשכולות הגפן. עתה בזמן קרוב אתענג בשדיך, שיהיו כאשכולות הגפן התלויים כלפי מטה. והנמשל הוא לומר: בזמן קרוב ישפיעו לך המלך והכהן הגדול טובה מרובה, כאשכולות המשפיעים את היין[3].
וריח אפך כתפוחים. ארצה קרבנותיך ויעלו לריח ניחוח.
דבר אחר, אולי אפשר לומר שריח אפך הם העוונות שהכעיסו את הקב"ה, הם יהפכו לזכויות מתוך תשובתם ויתנו ריח של תפוחים.