רבי יוסף שלמה כהנמן

הרב יוסף שלמה כהנמן ידוע גם בכינויו הרב מפוניבז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; (כ"ח באייר תרמ"ו, 2 ביוני 1886 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969). ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה. מייסד הישיבה בארץ לאחר השואה, ראשה הראשון וחבר מועצת גדולי התורה.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בעיירה קוהל שבמחוז טלז שבליטא לאיטה לאה והרב יהודה ליב כהנמן שהיה ראש הקהל של העיירה. בשנת תרנ"ח כשהיה עוד בן עשר שלחהו הוריו ללמוד אצל רבי חיים יצחק בלוך שניהל ישיבה לצעירים מחוננים בפלונגיאן. בתרס"א עבר ללמוד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ. כבחור כונה "יושע קולר" על שם עיירת מולדתו. בחודש אב תר"ע (1910) נשא את פייגה בתו של הרב אריה לייב רובין, שכיהן אז כרב בווידז'. כשחמיו מונה לרב העיר וילקומיר נבחר במקומו לרבה של וידז'.

קורות חייו[עריכה]

הוא הנהיג בטלז את "מרד המוסר" בישיבה ועמד בראש ישיבת טלז המחתרתית שהוקמה בקלויז הקצבים. עבר ללמוד בישיבת ראדין אצל החפץ חיים, שם היה חברו לחדר של הרב הנזיר. עוד בבחרותו בלט בכושר ארגון ובעת מרד המוסר הנהיג את בחורי ישיבת טלז במשך חצי שנה מחוץ למסגרת. בתרס"ח שהה בנובהרדוק והיה מבאי ביתו של רב העיר יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, שהסמיכו לרבנות בחודשי חייו האחרונים. לאחר פטירת הרב אפשטיין התמנה לממלא מקומו באופן זמני, עד לאחר חג הפסח. ב-1916 עמד בראשות הישיבה בגרודנו, שם נודע כאיש ארגון מעולה, ומאז התחיל בהקמת ישיבות דומות. ב-1919 לאחר פטירת רבי יצחק יעקב רבינוביץ מונה לרבה של פוניבז', ומיד הקים שם ישיבה בשם "אוהל יצחק" על שם הרב הקודם.

עיסוקיו בציבור[עריכה]

הרב כהנמן הקים ועד ידידים שאספו תרומות לישיבה בערים ליטאיות רבות (ב-1934 היו 200 נציגים כאלו), ונסע פעמים אחדות לארצות הברית למסעות גיוס כספים שבאחד מהם הצליח לגייס - תוך כדי המשבר הכלכלי העולמי של 1929 - קרן של 10,000 דולר מאשת העסקים היהודייה ג'ני (פסיה) מילר פיגין מפילדלפיה. כן טווה מערכת קשרים הדוקה עם הקהילה היהודית-ליטאית הגדולה והאמידה ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, שבה ביקר ונשא דרשות התעוררות לחזרה בתשובה. במהלך ביקורו התאכסן בבית אחיו ישעיהו (חתנו של רבי אליעזר גורדון) ושלום כהנמן שהתגוררו שם, ונפגש עם בעלי הון רבים.

בין השנים 1923–1925 שימש חבר הסיימאס הליטאי מטעם אגודת ישראל.

בתפקידו הרבני בפוניבז' שימש עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות ב-1940. בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב (1939) והשתלטות ברית המועצות ביוני 1940 על ליטא, הורע המצב במדינה כולה. וילנה הייתה למרכז הישיבות כולן וזרמו אליה פליטים יהודים מפולין הכבושה. השלטונות הקומוניסטיים הגלו יהודים וליטאים רבים למחנות עבודה בתחומי ברית המועצות. כדי להפחית את בעיית הפליטים הציעה הממשלה הליטאית החדשה לאגודת הרבנים בליטא לשלוח שני רבנים שיקבלו דרכונים דיפלומטיים לארצות הברית כדי להשפיע על הממשל להעניק אשרת כניסה לכ-5,000 הפליטים. הרב כהנמן יצא לדרך עם רבי אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנה, אך כשהגיעו לטריאסטה שבאיטליה, נאלץ הרב שפירא, שהיה חולה במחלה אנושה, לשוב על עקבותיו. הרב כהנמן, שמתחילה פקפק באפשרות הצלחת המשלחת בשל דחיית בקשות דומות קודמות בידי הממשל האמריקאי, ודעתו כי פ' ד' רוזוולט אינו מעוניין לעזור ליהודים בצרתם, החליט שלא להמשיך במסע לבדו. הוא חשש לחזור לליטא כי הוזהר מפני כוונות הקומוניסטים לחסל את האליטה היהודית במדינה, ולכן הודיע טלפונית לאשתו שהייתה בפוניבז' כי החליט לעלות לארץ ישראל ולנסות משם להסדיר את עליית יתר המשפחה. הוא נסע בחסות דרכונו הדיפלומטי לברלין ומשם הגיע לארץ ישראל והתיישב בבית אחיו שמריהו ברחוב פרץ בתל אביב, שם שהה כבר בנו הבכור אברהם. הוא לא הצליח לארגן סרטיפיקטים לאשתו וילדיו (לבנו יעקב, הייתה כבר אשרה, אך הוא התעכב בפוניבז' ונספה עם שאר המשפחה), ואף הוא עצמו נרדף בידי שלטונות המנדט מאחר ושהותו בארץ ישראל לא הוסדרה ונעשתה רק בחסות הדרכון הדיפלומטי. בשנת ה'תרצ"ה היה מהמתמודדים לכהונת רב העיר תל אביב.

פתיחת הישיבה בארץ ישראל[עריכה]

ב-1944 הקים את ישיבת פוניבז׳ בבני ברק על שם קהילתו שנכחדה, והחל בבנית מבנה קבע עבורה המבנה נשלם רק כעבור כעשר שנים. יום חנוכת המבנה נקבע לכ"ז בסיון תשי"ג (10 ביוני 1953) - יום השנה לכניסת הנאצים לליטא. בעת הקמת הישיבה הזמין את רבי שמואל רוזובסקי לכהן כראש הישיבה. בהמשך הזמין ומינה לראשי הישיבה את רבי דוד פוברסקי (בה'תש"ח) ורבי אלעזר מנחם שך (בה'תשי"ב).

בנוסף לישיבת פוניבז׳ בבני ברק הקים הרב כהנמן גם את מוסד "בתי אבות" לילדים פליטי שואה, וייסד את קריית פוניבז' באשדוד ואת ישיבת גרודנא. בפרשת ילדי טהראן נלחם נגד הממסד, ודרש שחלק מהילדים, בהתאם לרצון הוריהם שנרצחו בשואה, יעברו לידיים של יהודים דתיים. הוא הצליח לגייס בקרב יהודים בעולם סכומי כסף ניכרים עבור מוסדותיו[13].

הרב כהנמן דאג להניף כל שנה ביום העצמאות את דגל המדינה על בניין הישיבה (כך נוהגים שם עד היום), על פי המקובל הוא גם נמנע מלומר תחנון באותו היום. כאשר נשאל אודות הסתירה במנהגו שלא לומר תחנון וגם לא לומר הלל ביום העצמאות, ענה בהלצה כי הוא נוהג כמו ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שאינו אומר הלל או תחנון.

אמרותיו[עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים פרסם מאמר שבו כתב בין השאר: אחים יקרים ורחימאים! המותר לנו להיות קטנוניים בשעה גדולה ונשגבה זאת? הלא נבוש וניכלם להישאר בדלות ההשגות וקטנות המוחין בתקופה הרת פלאות, כשאנו מוקפים ממש בניסים, ואף עיוור יכול למשש את הניסים בידיים...הניסים והנפלאות התשועות והנחמות והמלחמות, שנתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, אף אלה שראו זאת בעיניהם, אף אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ואולי מי אשר כמוני נדד באותם הימים על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש את תעצומת הניסים ולחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים למאוד.

פטירתו[עריכה]

בשנת ה'תשכ"ח, 1968, חלה הרב כהנמן במחלה קשה. במהלך השנה הבאה הוא טס לארצות הברית ונותח. בכ' באלול ה'תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969 נפטר. ההלוויה התקיימה למחרת בגבעת הישיבה במעמד רבנים אדמו"רים וראשי ישיבות רבים, שרי ממשלה, הרבנים הראשיים לישראל והרב הראשי לצה"ל וכ־40,000 מלווים. ספדו לו ראשי הישיבה, שר הדתות זרח ורהפטיג, בנו הרב אברהם כהנמן, ראש העיר בני ברק שמעון סירוקה ורבני העיר: הרב יעקב לנדא ורבי שמואל וואזנר. בתום מסע ההלוויה נקבר הרב בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' מול קבר החזון איש שבבית הקברות שומרי שבת הסמוך.

תולדות הישיבה לאחר פטירתו[עריכה]

אחריו שימש בנו רבי אברהם כהנמן כנשיא הישיבה עד פטירתו ב-תשס"ט.

בעקבות מחלוקת עזה שפרצה בישיבה היא חולקה למעשה לשתי ישיבות והוא הביא את תחילתו של הפילוג בציבור הליטאי.

באחת (הקרויה שוינאים) משמש נכדו הרב אליעזר כהנמן, כנשיא הישיבה, וראשי הישיבה הינם הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל ויבלחט"א הרב ברוך דב פוברסקי שליט"א ובישיבה זו ישנם כ-1700 בחורים.

השנייה (הקרויה מחבלים) הוא הרב שמואל מרקוביץ, הנשוי לצפורה בתו של אברהם כהנמן וישיבה זו מונה כ-700 בחורים.

מקומות הקרויים על שמו[עריכה]

רחוב הרב כהנמן בבני ברק, ובשכונת גרין פארק במודיעין עילית ובשכונת רמת שלמה בירושלים, כמו כן נקראת על שמו שכונת נאות יוסף בבני ברק.

כתביו[עריכה]

תורתו ומאמריו של הרב כהנמן נאספו בחלקם בשלושה קובצי 'דברי הרב'. (א'- בני ברק תשס"א; ב' - בני ברק תשס"ג; ג'- בני ברק תשס"ז). קבצים אלו נערכו על ידי בצלאל דבליצקי (נכדו של רבי שריה דבליצקי).