רוב בעילות אחר הבעל

רוב הבעילות שאשה נבעלת, הן בעילות של בעלה.

כתוצאה מכך: אשת איש שילדה, אין אנו חוששים שמא זינתה האשה והוולד הוא מאחר, אלא מעמידים את בעלה בחזקת אביו של הנולד, מפני שתולים בו את רוב הבעילות שנבעלה האשה.

ולא עוד, אלא אפילו אם יצא שם רע על האשה והכל מרננים אחריה שהיא מזנה תחת בעלה גם אז הבעל עומד בחזקת אב.

יתר על כן, גם כאשר ברור לנו שהאשה זינתה, מכל מקום בניה כשרים מטעם זה של "רוב בעילות אחר הבעל".

אולם, אם האשה פרוצה ביותר, הרי זה ספק אם הוולד של הבעל, שכן יש לחוש שמא רוב בעילותיה מאחרים. ויש סוברים, שאף בפרוצה ביותר אומרים "רוב בעילות אחר הבעל".